לביטוח לאומי רזרבות של 145 מיליארד ₪ המושקעות בבנק ישראל כ"כרית ביטחון" לעת קטסטרופה, כך גילתה היום (שני) מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני בישיבת הועדה לביקורת המדינה. הועדה דנה במצבם של הקשישים בישראל, ויו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון (קדימה) קרא להעלות את קצבאות הזקנה ולהצמידם לשכר המינימום במשק. "מדינה שלא יודעת לקיים את קשישיה בכבוד - אין לה זכות קיום מוסרית. אף אחת מהממשלות לא הייתה מספיק אמיצה לקחת על עצמה את העול הכלכלי הזה ולהצמיד את קצבאות הזקנה לשכר המינימום. מי שמשאיר את הקשישים להתקיים מהסכום הנוכחי בלבד רוצה שהם יחיו בפלנטה אחרת", הזהיר.
מנכ"לית הביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני הדגישה כי "העולם הולך ומזדקן וחייבים להיערך כלכלית לכך. הממשלות הגדילו במשך השנים את קצבאות הזקנה, וכיום זוג עד גיל 69 מקבל 3928 ₪ לחודש קצבת זקנה, ובגיל 85 4200 ₪ לערך. גם אני חושבת שצריך להגדילם אך אין לנו במה להתבייש מול העולם". לדבריה, 17 אחוז מהאוכלוסייה בארץ מקבלת היום קצבת סיעוד - בעוד שברוב העולם השיעור איננו מעל 14%. היא הדגישה כי מעל 20 מיליארד ₪ משלומים מדי שנה כקצבאות זקנה, 4 מיליארד ₪ קצבאות נכות, ומעל 63 מיליארד ₪ קצבאות בכלל.
דומיניסיני ציינה כי הביטוח הלאומי הסיר את מבחן השליטה בשירותים לאור הביקורת הציבורית הרבה שנמתחה עליו בעניין. "אם יש אחות שמתנהגת שלא-בנימוס – אני קוראת לציבור להתלונן – ואנו נפסיק את העסקתה. האחריות לטיפול בהורה היא גם על הבנים והקהילה ולא רק על המדינה", אמרה.
מנכ"לית הביטוח הלאומי הבהירה כי ספק אם יוכל הביטוח הלאומי לשלם קצבאות גם בעוד 20 שנה לאור עליית תוחלת החיים, אם לא תהיה העלאה במקביל של גיל הפרישה. דומיניסיני הוסיפה כי "תוחלת החיים ואיתנות התשלומים משפיעים על יכולת התשלום שלנו ולכן חייבים להעלות את גיל הפרישה. יש להעלות לנשים לגיל 64 ולבחון שנית בשנת 2016 את השפעת צעד זה - ואולי אח"כ להעלות בעוד כמה חודשים. אנחנו צריכים לוודא איתנות כלכלית שכל מי שמשלם היום - יוכל לקבל גם בעתיד, ונביא לכנסת מודל אקטוארי בתוך כחודש כדי שידעו מה הצעדים שצריך לנקוט כדי להבטיח זאת בעתיד".