פרופ’ ירון זליכה בכנס התעשייה הרביעי של פרימת רואי החשבון BDO זיו האפט: הציבור הישראלי הוא הפרה הישראלית והממשלה חולבת אותנו כל הזמן. מדיניות היצוא שלנו התבססה על ניסיון יקר ולא יעיל להשפיע על שער החליפין אי אפשר להשפיע השפעה ריאלית פרמננטית על שער חליפין אלא באמצעות חיזוק הכלכלה, הדבר היחידי שמשפיע הוא העוצמה היחסית של הכלכלה הישראלית כל ניסיון להשפיע באמצעים נומילניים דינו אינפלציה והיא תבוא לידי ביטוי בשוק המט"ח ההון והנדלן והסחורות השירותים
פועל יוצא ממדיניות הדפסת הכסף הוא שהמשק הישראלי סובל מאינפליציה של עשרות אחוזים בתחום הדיור , בשוק ההון ובשוק הסחורות והשירותים. זו תוצאה של מדיניות קלוקלת לניסיון לעידוד שער החליפין. מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל היא כישלון שהמשק ישלם עליו עשרות מיליארדי שקלים בשנים הבאות. הדברים הקשים שאני אומר היום אמרנו גם לפני שלוש שנים שבמהלכם רכש הנגיד כ- 200 מיליארד שקלים שווה ערך לדולרים ומי שיסתכל על המאזן של בנק ישראל אני בספק עם פירמת ראיית חשבון היתה חותמת על המאזן של בנק ישראל ללא הערת עסק חי כי לבנק ישראל אין הון , ההון שלו שלילי גרעון בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים זה המחיר הישיר של רכישת דולרים רובם בשלוש השנים האחרונות וחלקן בשנים 95-97 .
איך בנק ישראל רוכש דולרים. הוא לוקח הלוואת קצרות מועד מהציבור בשקלים ומשקיע בנכס דולרי ארוך טווח ולא סחיר- איך הייתם קוראים למנהל סיכונים שעושה פעולות כאלו ?
איך הייתם קוראים לגוף כזה שעל הדולרים מקבל אפס ועל השקלים משלם כל שנה ריבית של 6 מיליארד שקלים ? לכאורה לא רואים את זה בתקציב הממשלה על פי החוק רווחי בנק ישראל אמורים לעבור לממשלה כהכנסה ולצורך הפחתת מיסים אבל בנק ישראל מפסיד וההפסדים מהריבית ימשיכו והנזק המצטבר יהיה עשרות רבות של מיליארדי שקלים הרבה אחרי שנשכח מהמדיניות של רכישת הדולרים.
לאורך השנים האילו 2% לפחות מהמע"מ אותו הציבור משלם יהיה משוריין לאותה מדיניות לא יעילה של רכישת דולרים, מדיניות שהצליחה להעלות הדולר לחמש דקות בדיוק
יש דרך אחרת לעודד את היצוא הישראלי כפי שעשו בדרום קוריאה ובמדינות אחרות דרך הגברת הסיכוי לקשירת עסקה, העלויות העקיפות ביצירת העסקה הם כמעט 50% מעלות העסקה ונובעות מתשתיות הסחר, לישראל רק 20-30 אמנות מס עם מדינות אחרות צריך להגדיל ל- 80 לפחות על ידי ערוב של המגזר הפרטי שיתנו למשרדי BDO זיו האפט לכתוב אמנת מס עם הונגריה לא ניתן להסתמך רק על משרדי הממשלה שסובלים ממצוקת כח אדם ומצליחים לחתום על אמנה פעם בשנתיים.