מיטב: השבוע, פורסמו נתוני הסחר חוץ של ישראל לחודש מאי 2011. מהדיווח עולה כי יבוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), הסתכם בחודש זה ב-4.57 מיליארד דולר - עליה של 7.1% בהשוואה לחודש אפריל והתרחבות של 40.4% ב-12 החודשים האחרונים. התרחבות היבוא חולשת על כלל קבוצות היבוא – מוצרי הצריכה, חומרי הגלם ומוצרי השקעה.
בפרט, נציין כי:
(1) יבוא מוצרי הצריכה גדל ב-7.1% (מנוכה עונתיות). עיקר הצמיחה הגיע מצד מוצרי ההלבשה והנעלה, תרופות, וכלי תחבורה. לא נרשמה ירידה ביבוא באף אחת מקבוצות הצריכה השוטפת. אין ספק כי דיווח זה מספק ביטחון בכל האמור למצבו של צרכן הישראלי.
(2) יבוא חומרי הגלם טיפס גם כן ב-7.1% (מנוכה עונתיות). שליש מהעלייה ביבוא מוסבר על ידי יבוא חומרי גלם לתעשיית מכונות ולאלקטרוניקה. גם ענפי הכימיקלים, הגומי והפלסטיקה, והברזל והפלדה בלטו לטובה ביבוא חומרי הגלם. גם בצד יבוא חומרי הגלם לא נרשמה ירידה באף אחד מקבוצות היבוא למעט יבוא חומרי גלם לחקלאות (מהווה כ-3% מיבוא חומרי הגלם).
(3) יבוא מוצרי השקעה התרחב ב-3.8%. יבוא של מכונות וציוד התרחב ב-5.8%. התרחבות יבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה מהווים ’סיגנל’ חיובי להמשך התפתחות התעשייה המקומית.
עד פה החדשות הטובות.
יצוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, ויהלומים), הסתכם בחודש זה בכ-3.7 מיליארד דולר - ירידה של 3.5% בהשוואה לחודש אפריל והתרחבות של 10.1% ב-12 החודשים האחרונים. הייצוא התעשייתי נותר ללא שינוי בחודש זה, בזכות יצוא התרופות שגדל ב-3.0%. בניכוי יצוא התרופות, התכווץ היצוא התעשייתי ב-4.9%.
יצוא טכנולוגיית העילית, המהווה כ-50% מהייצוא התעשייתי התכווץ ב-2% לעומת חודש אפריל, גם בטכנולוגיה מעורבת עילית (8.5%-) ובמסורתית (1.6%-) נרשמה ירידה. רק ביצוא תעשיית הטכנולוגיה המעורבת מסורתית נרשמה התרחבות קטנה של 0.6%.
הגרעון המסחרי לחודש מאי בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים הינו 855 מיליון דולר. בחודש פברואר הגרעון המסחרי היה כ-115 מיליון דולר, בחודש מארס הגרעון היה כ-215 ובאפריל כ-417. כלומר מאז חודש פברואר של השנה הגרעון המסחרי הכפיל את עצמו בכל חודש.
בהקשר זה, השבוע פורסם מאזן התשלומים של ישראל לרבע הראשון. ברבע הנוכחי נרשם עודף בחשבון השוטף בגובה של 371 מיליון דולר, לאחר שברבע המקביל אשתקד העודף בחשבון השוטף היה 1,915 מיליון דולר. בסעיף המסחר והשירותים נרשם גרעון של 540 מיליון דולר אחרי שסעיף זה היה בעודף בשנתיים האחרונות.
ברבעים האחרונים מסתמנת מגמה של התמתנות בעודף הקיים בחשבון השוטף. מגמה זו מפחיתה את הלחץ לייסוף השקל. אם ניקח בחשבון את ההשפעה הגיאו-פוליטית על זרמי ההון, אזי ניתן להניח כי פוטנציאל התחזקות השקל פוחת, במיוחד אם בנק ישראל ימשיך ברכישות המט"ח. עם זאת, נציין כי עדיין להערכתנו, השקל צפוי להמשיך ולהתחזק.