סוכנות הדירוג הבכירה, Moody’s, קיצצה השבוע את רמת הדירוג של יוון ברמה אחת מ- ’Baa3’ לכדי ’1Caa’. רמה זו היא הרביעית הנמוכה ביותר ובמקום ה-16 בסולם דירוג החוב, מהרמה הגבוהה ביותר. כעת, מבין המדינות המדורגות, רק אקוודור, שלה דירוג של ’Caa2’ נמצאת ברמת דירוג נמוכה מיוון. אקוודור "נהנית" מרמה זו לאחר ששמטה חובות בשנת 1999 ולאחר מכן בשנת 2008.
בשנת 1998, דירוג החוב של פקיסטן הופחת לרמה דומה, לאחר שזו בחנה את יכולותיה הגרעיניות והדבר הביא לבידודה המדיני. מאז עלתה רמת החוב של פקיסטן עלתה לכדי ’3B’. כעת, יוון נמצאת cקבוצה שבה נמצאת קובה, הסובלת ממצור מדיני וכלכלי. רמת הדירוג של קובה נותרה ללא שינוי משנת 1999.
נגיד הבנק המרכזי, טרישה, בנסותו להשיב את אמון המשקיעים הציע כי האיחוד יקים משרד אוצר משותף לכל 17 המדינות החברות באיחוד המוניטרי. קשה להאמין שהוא מאמין באפשרות שמוסד זה יקום, עוד בימנו...
בסוף השבוע דווח כי האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומי וראש ממשלת יוון עומדים בפני סיכון על חבילת סיוע נוספת, בהיקף של 78 מיליארד אירו ליוון. מצידה, יוון מתחייבת להזדרז במכירת נכסים שבבעלות הממשלה, כמו גם בהמשך הצמצום בהוצאה הממשלתית ובין היתר גם הפחתת כוח האדם בסקטור הציבורי.
לפי פרטי התוכנית, יוון מתחייבת לצמצם סך של 6.4 מיליארד אירו, כבר השנה ועוד 22 מיליארד אירו, עד 2015. כמו כן, ראש הממשלה היווני התחייב למכור נכסי ממשלה (חברת התקשורת ויצרנית החשמל) בהיקף של 50 מיליארד אירו. מטרת העל היא להביא את הגירעון השנתי השנה לכדי 7.5%, מרמה של 10.5% בשנת 2010.
זה כלל לא ברור שיוון תצליח לעמוד ביעדים שהיא מציבה לעצמה (או, ליתר דיוק שהאיחוד מציב לה). זאת, על רקע הכישלון הפיסקלי בשנת 2010. יתר על כן, גם מבית ישנם קשיים רבים. לראיה, איגוד העובדים השתלט השבוע על משרד האוצר, באתונה, ולא איפשר לעובדים להיכנס לבניין. כמו כן, 16 חברי פרלמנט ממפלגתו של ראש הממשלה שלחו אליו מכתב בו הם מבקשים לדון בתהליך הצנע. כלומר, אין ביוון כלל אחדות דעים בכל האמור למסלול בו המדינה צריכה לצעוד. כפי הנראה, התוכנית השנייה תצא לפועל. היישום? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.