לידר בסקירת מאקרו שבועית של רפי גוזלן: מאקרו גלובלי: לא מעט דמיון קיים בין התקופה הנוכחית לרביע השני אשתקד. נקודות הדמיון כוללות את ההאטה בקצב הפעילות הגלובלית, אי ודאות לקראת סיום תוכנית ההרחבה הכמותית בארה"ב והחרפת משבר החוב באירופה. השוני העיקרי בין התקופות בא לידי ביטוי לשלילה ברמת מחירי נפט גבוהה ובריסון מתקדם בשווקים המתעוררים, ואילו לחיוב ניתן למנות את התבססות הצמיחה הגלובלית (שנתיים מאז היציאה מהמיתון) ואת התנאים הפיננסיים הנוחים.
מאקרו ישראל: נמשכת ההתרחבות בפעילות המשק כפי שעולה מנתוני המדד המשולב אך בקצב מתון יותר מאשר בשני הרבעונים האחרונים. עדכון כלפי מעלה אינו טריוויאלי בהתחשב בסגירת OECD- של תחזית הצמיחה, כדוגמת זה של ה פער התוצר. למעשה, צמיחה נוספת מעל לפוטנציאל תלויה בשיפור נוסף בשוק העבודה תוך עלייה בשיעור ההשתתפות ו/או האצה בפריון.
מדיניות מוניטארית: סימנים לעמדה ניצית יותר של בנק ישראל. ראשית, העלאת הריבית לחודש יוני בוצעה למרות שבעבר הבנק ניצל מצבים דומים בכדי להותיר את הריבית ללא שינוי. בנוסף, מתרבות לאחרונה ההתבטאויות מצד הבנק לכך שלא צפויה פגיעה בייצוא הישראלי ברמות הנוכחיות של השקל. אם הבנק יהיה עקבי בהערכה זו, ייתכן שאנו עדים למפנה במכלול השיקולים המנחים את המדיניות המוניטארית, כלומר מתן משקל גבוה יותר לסביבת האינפלציה על פני שע"ח/צמיחה.
בסיכום השבוע האחרון נרשמו ירידות בשוקי המניות בעיקר בהשפעת החששות הגוברים בנוגע להתפתחות משבר החוב האירופאי, כאשר סביבת המאקרו מוסיפה אף היא לדשדש. ההצהרות הנחרצות מצד גורמים בכירים באירופה ששללו הסדר חוב ביוון הצליחו להרגיע במידת מה את המשך העלייה במרווחים, אך רמתן נותרה גבוהה תוך המתנה לצעדים משמעותיים יותר. גזרת המאקרו התאפיינה בנתונים מעטים בשבוע האחרון וכללה תמונה מעורבת עם נטייה לנתונים פחות טובים מהצפי, בפרט בנוגע לצמיחה ולדורשי העבודה החדשים. אומדן הצמיחה לרביע הראשון נותר ללא שינוי בשיעור של 1.8% לעומת צפי לעלייה ל- 2.2% כאשר גם תמהיל הצמיחה היה פחות חיובי וכלל הנמכת הצריכה הפרטית לעומת עלייה במלאים. מבחינת הזמנות בני קיימא, נרשמה ירידה בשיעור גבוה מהצפוי אך זאת לאחר עדכון משמעותי כלפי מעלה של נתוני מרץ. יחד עם זאת, קצב השינוי של
המלאים ביחס למשלוחים, אחד האינדיקטורים היעילים לבחינת פעילות התעשייה העתידית, המשיך לעלות וחיזק את האינדיקציות שהתקבלו לאחרונה מצד הירידה במדדי מנהלי הרכש האזוריים. בשבוע הקרוב יתפרסם מדד מנהלי הרכש הכללי כאשר הרמה החזויה ע"י הקונצנזוס נראית מעט גבוהה בהתחשב במכלול האינדיקאטורים שפורסמו עד כה. מעבר להאטה המחזורית המאפיינת את תקופה זו, יש לקחת בחשבון גם את ההשלכות של השבתת הפעילות ביפן בעקבות האסון הגרעיני המובילה לצווארי בקבוק בפעילות התעשייתי בעיקר במגזר הרכב (ובאה לידי ביטוי גם בעלייה במספר דורשי העבודה).
בחינת האינדיקטורים העיקריים המשקפים את הערכות הצמיחה של השוק העלתה סימנים מעורבים כאשר מחירי הסחורות שמרו על יציבות יחסית לעומת ירידות במחירי המניות וירידת תשואות באג"ח הצמוד לטווח ארוך.