”גם כשנראה שכולם מתכוונים למכור את האג”ח האמריקאי, זה מצידו ממשיך להיות הסוס המנצח”

כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: הנאום של נתניהו בקונגרס אתמול לא הצליח לקרר מדאגות המשקיעים לגבי המצב האזורי והבורסה בת"א ממשיכה להשיג ביצועים נמוכים מרוב בורסות העולם. באירופה אפילו נרשמות הבוקר עליות במספר מצומצם של שווקים. בין העולות: איטליה וספרד (מדינות ה-PIIGS) זאת על רקע אישור אמש של הקבינט היווני לקיצוץ נוסף בהוצאות ומכירת נכסים שבבעלות המדינה. יוון עצמה כן יורדת, בשל השפעת הקיצוצים, אך האחרות עולות בשל ירידת הסיכון לבנקים שלהן. עם זאת, כאמור, המגמה בעולם היא בעיקרה שלילית הבוקר, זאת בין השאר על רקע נתון מאכזב אתמול של מדד מנהלי הרכש לאזור ריצ’מונד.

אתמול פורסם בארץ המדד המשולב למצב הכלכלה, שאינו מבשר טובות (ראו הרחבה). והמשקיעים ממתינים לפרסומי המקרו היום (ראו הרחבה). הנפט תקוע עדיין על 98.7 דולר לחבית והחששות מאינפלציה בסה"כ בירידה (ראו הרחבה). ארגון ה-OECD קרא הבוקר ליפן וארה"ב לקבוע תוכנית לצמצום הגירעונות התקציביים ולהסביר איך בדיוק הם מתכוונים לעמוד ביעדים שלהם. אבל גם כשנראה שכולם מתכוונים למכור את האג"ח האמריקאי, זה מצידו ממשיך להיות הסוס המנצח (ראו הרחבה).

המדד המשולב – תומך בחששות מהאטה

אתמול פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב הפעילות הכלכלית במשק. המדד נועד לחזות את מצב הצמיחה במשק, ואם הייתה לכם תחושה שמשהו באוויר מתחיל להריח לא טוב, ולא הייתם בטוחים אם זה מגיע ממצב הכלכלה או מחתיכת פסטרמה שאולי נתקעה לכם בין המושבים האחוריים מהקניות של שבוע שעבר, אז עכשיו לאחר פרסום מדד אפריל נראה שהמחשבה הראשונה שלכם הייתה הנכונה: מדד אפריל עלה ב-0.2%, הערך הנמוך ביותר מאז יולי 2009. ולא רק זה, גם מדד מרץ עודכן כלפי מטה מ-0.5% ל-0.4%. נזכיר כי המדד משקלל אינדיקאטורים שכוללים את מצב התעסוקה, סחר חוץ ופדיון במסחר המקומי ומספק ניבוי מקורב של הצמיחה החודשית, זמן רב לפני פרסום נתוני האמת של החשבונאות הלאומית ע"י הלמ"ס. עם זאת, חשוב לשים גם לב שמאז 2008 המדד לא מצליח לנבא את מגמת הצמיחה בצורה מספקת. הסברים לסימני ההאטה הם בעיקר עליית מחירי הסחורות, בניהם בלט הנפט, והאסון ביפן.

מאז החתונה של ויליאם הכלכלה הבריטית בבעיה

זה התחיל כמו עוד סיפור מהאגדות, נסיך, נסיכה, ארמון מלוכה כובעים רציניים, אבל כשהגיע החשבון התברר שלבריטניה אין כסף בארנק. לבריטניה נגמר בחודש אפריל הכסף! הלכו המשרתות, הנהגים, האצילים וכל ה"סר-ים" לויליאם ושאלו אותו מאיפה נביא כסף? והוא ענה: "אני פה רק בשביל הקטע, אני קישוט, מה אתם רוצים ממני?" "לכו לראש הממשלה!". התקלה בבריטניה נרשמה בשל נפילה בלתי צפויה בתקבולי המיסים. בלית ברירה נאלצה בריטניה לפנות לשוק ההון ולגייס דחוף את הפער הנוסף שנוצר. את המשקיעים לא עניין שמנפיקים אג"ח בריטי נוסף והתשואות שם המשיכו לרדת, בהתאם למגמה העולמית, ל-3.3% באג"ח ל-10 שנים. המשקיעים צודקים, זה באמת לא משנה כמעט:

סתם להשוואה, פריצת הגרעון בבריטניה ב-5 מיליארד דולר בחודש היא כמו שארה"ב תפרוץ את הגרעון החודשי ב-30 מיליארד, או במונחים שנתיים של 60 מיליארד ו-350 מיליארד דולר (בארה"ב היו מוחאים כפיים).

הדרך היחידה להיות צודק בקשר לאג"ח זה לטעות בקשר לאג"ח

מתחילת החודש מתחזק הדולר בעולם אבל עבור לא מעט ממנהלי ההשקעות הגדולים בעולם, בהובלת ביל גרוס (שמנהל אג"ח בשווי רבע טריליון דולר), העלייה האחרונה בהחלט לא עושה רושם. ההתקפה איננה רק על הדולר אלא מדובר במרד כללי של מנהלי ה"על" נגד האג"ח האמריקאי. למען האמת גם סין מקטינה את רכישות האג"ח האמריקאי (כבר כמה חודשים ברציפות) והפד צפוי להצטרף לנוטשים כשסיים בתוך פחות מחודש את רכישות האג"ח. ועדיין, עפ"י התיאוריה הכלכלית יש לציין, התשואות לא מתייחסות למרד וממשיכות לרדת. הן לא מושפעות ממי קונה וכמה קונה אלא באיזה מחיר קונה. כל עוד אין בעיה של נזילות (ואין בעיה) המחיר נקבע ע"י המחיר הכלכלי של הנכס. זה נקבע ע"י תחזית הריבית והסיכון שבאג"ח (ואין כמעט סיכון). כמו שאנליסט שבא לקנות את מניית טבע לא חושב מי יקנה ומי ימכור אלא את הערך הכלכלי שלה, זה בדיוק אותו דבר שעושים אנליסטים של אג"ח. התשואות על אג"ח ל-10 שנים בארה"ב ממשיכות לרדת הבוקר לרמה של 3.1%, כשרק לפני כשלושה וחצי חודשים עמדה על 3.7%. עיקר הירידה מוסברת ע"י סימנים להאטה, שיותירו את הריבית נמוכה למשך זמן ממושך, וירידה חדה בציפיות האינפלציוניות:

הגיע הזמן להוציא את הפיל של היפר-אינפלציה מהחדר

"אינפלציה היא תמיד ובכל מקום תופעה מונטרית. היא לוקחת חלק במשק רק אם כמות הכסף גדלה בקצב מהיר יותר מזה של התוצר הלאומי." (מילטון פרידמן)

ציפיות האינפלציה בארה"ב אומנם עלו מעט ביומיים האחרונים אך המגמה מתחילת אפריל היא של ירידה חדה. אם בתחילת החודש הציפיות היו לאינפלציה שנתית של 2.9% כעת הן רק 1.8%, בעיקר בשל ירידת מחיר הנפט. בישראל הלחצים האינפלציוניים התקררו מעט גם על רקע 4 העלאות ריבית מתוך 5 ההחלטות האחרונות, מהן אחת מפתיעה של חצי אחוז. ציפיות האינפלציה בישראל לשנה עומדות כעת על כ-3.3%. אבל מה הסיכוי שיום אחד האינפלציה תתפרץ לפתע ותהפוך להיפר-אינפלציה? אז קודם כל מעניין לדעת שאין הגדרה כלכלית רשמית למה זה "היפר-אינפלציה", אבל אם נתייחסת אליה כאינפלציה מהירה מאד ללא שליטה אפשר להגיד שהסיכוי לתרחיש כזה הופך ליותר ויותר זניח. להשוואה, במחצית הראשונה של 2009 עוד היה אפשר לדבר על תרחיש כזה כשכמות הכסף הנזיל (M1) בישראל זינקה בצורה משמעותית. מנתון השינוי בכמות הכסף שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר רואים כי אפילו היה שלילי, מה שכאמור הופך את הסיכוי להיפר אינפלציה לזניח. (שינוי במהירות המחזור גם יכולה להביא ללחצים אינפלציוניים, אך גם לכך אין כיום גורם).

למובטלים אין ארגון עובדים

בשנה האחרונה נראה שכוחם של ארגוני העובדים בישראל עולה. הם מצליחים להשיג תנאים טובים יותר לחברי הארגון, אותם תנאים שהיו מגיעים להם בכל מקרה אם השוק היה משוכלל ותחרותי. עם זאת, השיטה של ארגוני עובדים היא בהחלט לא שיטה מושלמת ואף הרבה פחות מכך. לא חסרים מקרים על ארגוני עובדים שמנעו פיתוח של סקטורים קריטיים למשק, מקרים של השבתות לא מוצדקות, גזילת הקופה הציבורית ועוד. חלק מאותן בעיות אף עלולות לסכן את יציבות המשק ובמקרה קיצוני אף להביא לקריסתו (ראו יוון). אך אני רוצה להתייחס לבעיה אחרת שיוצרים ארגוני עובדים, בעיה שפחות שמים אליה לב, וזה פגיעה במובטלים. לכאורה נראה שארגוני עובדים פועלים למען החלשים אך במקרים רבים הם פוגעים בחלשים יותר והם המובטלים. מובטלים עשויים להיות מוכשרים יותר, אמביציוזיים יותר, זולים יותר ולפעמים גם נזקקים יותר. במקרים כאלה הכוונה הטובה שמאחורי הקמת ארגוני עובדים הופכת לאסון של המובטלים. האם השדולות למען המובטלים יעזו להפנות אצבע מאשימה לארגוני העובדים,

מקרו היום

המשקיעים ממתינים בפאסימיות לפרסום הזמנות מוצרים בני קיימא, כשהם צופים שאלה התכווצו בחודש אפריל ב-2.5% (וללא רכבים בעליה מתונה של 0.5%). הפסימיות מגיעה בשל הערכות האנליסטים שההשפעות של הצונאמי ביפן יבואו לידי ביטוי כבר בנתונים של אפריל והערכות שנרשמה ירידה בביקוש למטוסים, בשל נתונים מוקדמים שהגיעו מחברות תעופה.היום פורסם נתון הצמיחה לרבעון הראשון בבריטניה (בהתאם לציפיות: 0.5%).