רפי גוזלן, לידר שוקי הון בעקבות העלאת הריבית: על פניו, ההחלטה להעלות את הריבית מעלה התנהלות טאקטית תמוהה של הבנק, שייתכן והיוותה תיקון להחלטה שהתקבלה במאי. לאחר שבאפריל העלה את הריבית במפתיע ב-50 נ"ב וסימן נחישות נוכח העלייה בציפיות לאינפלציה, הותיר הבנק את הריבית לחודש מאי ללא שינוי. אז היה נראה כי הבנק משדר חוסר עקביות ולכן נצפתה עלייה בציפיות לאינפלציה. למרות זאת, בשבועות האחרונים נרשמה ירידה בציפיות לאינפלציה (הבנק מדד בהודעה החודשית לפני פרסום הריבית ציפיות של 3%-3.2% בשנתיים הראשונות ושל 2.5% לשנה השלישית) תוך ירידה בציפיות להעלאת ריבית. לכאורה תמהיל זה היה נוח לבנק ובעבר הוא הגיב לכך בהותרת הריבית ללא שינוי. ההחרפה האחרונה במשבר החוב האירופאי בימים האחרונים היוותה אף היא גורם שתמך בהותרת הריבית ללא שינוי. לפיכך, נראה כי שער החליפין ממשיך להוות גורם מכריע בהחלטות הריבית. אמנם במונחי שע"ח אפקטיבי נרשמה לאחרונה היחלשות מינורית בשע"ח של השקל, אך מול הדולר הוא פוחת עד לפני ההודעה לרמה של 3.52 ש"ח לדולר (לעומת רמות של סביב 3.40 בהחלטה הקודמת), כך שנראה כי הבנק ניצל את רמה זו להעלאת הריבית.
בהתעלם מההתנהלות הטאקטית, אנו חושבים כי מהלך העלאת הריבית הוא מהלך נכון. סביבת האינפלציה הגבוהה צפויה להמשיך ולאפיין את המשק הישראלי, כמובן כל עוד אין גלישה להאטה חריפה בכלכלה הגלובלית. גם לאחר ההעלאה האחרונה המדיניות המוניטארית מרחיבה מאוד ואינה תואמת את מצב המשק. לשם המחשה, הריבית הריאלית האפסית אינה תואמת את סגירת פער התוצר ואת קצב הצמיחה הריאלי של כ-6% בשנה האחרונה. כמו כן, הירידה האחרונה במחירי הסחורות אמנם תפעל להתמתנות מסוימת באינפלציה, אך לא תשנה את העובדה שקצב האינפלציה יוסיף להיות גבוה בתמיכת מרבית גורמי המאקרו העיקריים. בנוסף, עד כה צפויה הירידה במחיר הנפט בעולם להוביל לירידה של כ-3% במחירי הבנזין בחודש יוני (תרומה של 0.1%- למדד הכללי). לעומת זאת, מחירי הסחורות החקלאיות שירדו בחדות עד לשבוע הקודם, התאוששו ולמעשה מחקו את מרבית הירידות. נזכיר כי השפעת השינויים במחירי הסחורות על מחירי המזון מוערכת על ידינו בפיגור של כ-6 חודשים, כך שעדיין קיימים בצנרת לחצים משמעותיים לעליית מחירי המזון בחודשים הקרובים. כמו כן, האינפלציה המקומית אינה נובעת בעיקר מעליית מחירי הסחורות אלא משקפת את הצמיחה המהירה במשק ואת סגירת פער התוצר. כל זאת, על רקע ריבית נמוכה שאינה מעודדת חיסכון ותומכת בין היתר בהתנפחות מחירי הנדל"ן.
מכיוון שאנו מעריכים כי סביבת המאקרו תוסיף לייצר לחצים אינפלציוניים עד לחזרת הריבית הריאלית לרמתה נורמלית, אנו מעריכים כי הריבית תעלה מעבר לרמה המגולמת בשווקים ותגיע ל-4.05-4.25% עד לסוף 2011 ולסביבה של 5% בעוד שנה.