ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, דנה היום בהצעה הממשלתית לתיקון חוק הבנקאות ובהצעה לתיקון חוק כרטיסי חיוב של חבר הכנסת דני דנון, שעוסקות בסליקת כרטיסי אשראי. לפי ההצעות, חברה המחזיקה לפחות 10% משוק כרטיסי האשראי תחשב ל"מנפיק גדול" והיא תחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקאות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלה. כמו כן, בדיון היום הוחלט לשלב בהצעת החוק הממשלתית גם את ההצעה של חברי הכנסת שי חרמש ורוברט אילטוב לתיקון חוק כרטיסי אשראי, העוסקת בניכיון כרטיסי חיוב. לפי ההצעה, סולק לא יסרב להתקשר עם תאגיד ניכיון מטעמים בלתי סבירים.
בפתח הדיון הסביר עו"ד רון גזית, שייצג את חברת גמא ניהול וסליקה, את החסמים הקיימים לטענתו בענף הניכיון העצמאי וקרא לפתוח גם את התחום הזה לתחרות. לדבריו, חברת גמא שמבצעת ניכיון כרטיסי אשראי סובלת מאנומליה בשוק, מכיוון שבתחום הניכיון היא מתחרה ב-3 חברות האשראי הגדולות (ישראכרט, לאומי כארד וויזה כאל) אך היא תלויה בהם בתחום הסליקה. הוא הוסיף כי הצעת החוק צריכה לאפשר כניסה של גופים נוספים לשוק הניכיון ולחייב את החברות הסולקות לתת לבתי העסק את זכות הבחירה לעבוד עם החברה בה יבחרו. "אם לא יוסרו החסמים וגמא או חברות שכמותה לא יהיו קיימות הציבור ישלם עמלות או ריביות גבוהות יותר בכ-5%, שיעלו לו יותר מ-500 מיליון שקל בשנה", אמר עו"ד גזית.
מנכ"ל חברת ישראכרט, דב קוטלר, ציין כי בעקבות בקשת יו"ר הוועדה, ח"כ שאמה-הכהן, בדיון הקודם ביצעה ישראכרט החל מה-15 באפריל הפחתה בעמלת הסליקה לאלפי בתי עסק בפריפריה. הוא השיב לדברי עו"ד גזית ואמר כי קיימת תחרות בתחום הניכיון. היועץ המשפטי של ויזה כאל, עו"ד ניב פולני, הוסיף כי גמא שולטת במחצית משוק הניכיון בארץ וטען כי היא לא מיישמת כללים של שקיפות וגילוי נאות.
לאחר שבישיבה הקודמת נערך דיון עקרוני בחוק החלה הוועדה לדון בסעיפים עצמם ואישרה את סעיף ההגדרות. כמו כן אושר הסעיף שנועד לאפשר את פעילותם של מנפיקי כרטיסי אשראי חדשים, שאין באפשרותם להקים תשתית סליקה. לפי ההצעה שאושרה, המפקח על הבנקים יהיה רשאי, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות לסולק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם מנפיק לסליקת כרטיסי האשראי של אותו מנפיק, אם הוא סבור שהסולק סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים. לפי הסעיף שאישרה הוועדה, סולק בעל היקף פעילות רחב הוא סולק שסלק 20% או יותר ממספר העסקאות או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בשנה שקדמה למתן ההוראה של המפקח.
היועץ המשפטי של ויזה כאל, עו"ד פולני, ביקש מהוועדה לקבוע מנגנון התייעצות פשוט ולא מסורבל, על מנת למנוע מצב שבו ההליך יתארך תקופה ארוכה, במהלכה בעצם החוק לא ייושם. המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמר כי ההחלטות הללו צריכות להיות שקולות ומדודות ולא ניתן לתחום את קבלתן בזמן מסוים. הוועדה קיבלה את עמדתו ואישרה את הסעיף ללא שינוי.
הוועדה החלה לדון גם בסעיף לפיו המפקח על הבנקים, לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, יוסמך להורות למנפיק שנתח השוק שלו גדול מ- 10% להתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת, אם יהיה סבור שהדבר נדרש לצורך הבטחת התחרות בתחום או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים. באשר לסעיף הזה חזר קוטלר על הדברים שאמר בדיון הקודם, כי "זה סיכול ממוקד של המותג הישראלי היחיד שצמח בשוק כרטיסי האשראי".
קוטלר ביקש להגדיר כי מנפיק גדול יוגדר ככזה אם הוא נתח השוק שלו הוא 20%. הוא הוסיף כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי להוריד את נתח השוק ל-10%, רק אם יהיה סבור שיש חשש לפגיעה בתחרות. הסגן הבכיר לחשב הכללי באוצר, אבי גבאי, התנגד להצעתו של קוטלר. הוא הסביר כי באוצר סבורים שהצעת החוק תוביל לירידה בעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק, מהם ייהנו גם בעלי העסקים וגם הצרכנים.