"האכיפה המנהלית היא תשתית לאכיפה מידתית צודקת ויעילה יותר בשוק ההון. רשות ניירות ערך מבינה היטב שבידה כלי אכיפה אפקטיבי, אשר בצידו סנקציות משמעותיות ולכן חזקה עליה שתפעל בו בצורה מידתית, שוויונית ומרוסנת כדי לשפר את האכיפה בשוק ההון לטובת ציבור המשקיעים". כך אמר היום היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, עו"ד שמשון (שוני) אלבק. הדברים נאמרו במהלך כנס BDO זיו האפט בתל אביב.
"האכיפה המנהלית בעולם כולו", הסביר אלבק, "מבוססת על הענקת סמכות האכיפה לרשות המפקחת ולא לבית המשפט. התוצאה המיידית היא הפיכת הרשות המפקחת לגוף שהוא גם חוקר ובמידה מסוימת מעורב בהליך השפיטה. כדי להגן על זכויות המפרים כתוצאה מהעברת האכיפה מבית המשפט לרשות המפקחת, מוכנסים בו איזונים ובלמים. בין השאר, מוטלות מגבלות על הסנקציות האפשריות, מובטח ביצועו של הליך מינהלי ראוי, נשמרת השקיפות ומעוגנת האפשרות לערער על ההחלטה המנהלית. איזונים אלו הוכנסו גם להליך המנהלי בישראל".
אלבק התמודד עם טענות שונות שהועלו נגד האכיפה המנהלית. "הטענה המושמעת ביותר כנגד הליך האכיפה המנהלית היא שיו"ר הרשות חוקר, מעמיד לדין, פוסק את הדין ואף אוכף אותו", אמר, "אלא שהעובדות שונות בתכלית: יו"ר הרשות אינו מורה על פתיחת חקירה כי אם על בירור מנהלי, הדומה במהותו לביקורת שגרתית של רגולטור. הוא אכן מורה על פתיחת ההליך המנהלי אך איננו יושב בדין וממילא איננו פוסק בו – הדיון מתקיים בפני ועדה עצמאית של שלושה המקבלת החלטות ברוב, אשר שניים מחבריה מונו ע"י שר המשפטים ואחד ממונה ע"י יו"ר הרשות. בפני המפר פתוחה האפשרות לערער על ההחלטה המנהלית לבית המשפט המחוזי. ההסדר לפיו הגוף החוקר הוא גם הגוף המעמיד לדין מקובל לא רק בהליכים מנהליים כי אם גם בהליכים פליליים: רשות ההגבלים העסקיים חוקרת ומגישה את כל כתבי האישום בעצמה, רשות המסים מגישה את רוב כתבי האישום בעצמה, וזהו גם המצב במשטרה".
אלבק הגיב גם כלפי הטענה שבחייבים בדין יוטל קלון בהליך שאיננו מאפשר להם הגנה הוגנת על שמם. "זו טענה חסרת שחר", אמר, "קלון הוא מונח משפטי הנלווה לחלק מהעבירות הפליליות ומתאר פגם מוסרי שבוצע על ידי עובר העבירה. לעומת זאת, בהליך המנהלי אין קלון ואין טענה לפגם מוסרי".