"הסקטור העסקי בישראל מתחיל לגלות את הפוטנציאל הגדול הגלום באוכלוסיה ובקהילת העסקים הישראלית-ערבית. יש כאן פוטנציאל לשיעור צמיחה גבוה יותר מאשר באוכלוסיות אחרות. לבנק הפועלים, בתור הבנק בעל הפריסה הכלל-ארצית הרחבה ביותר, יש היכולות לחוש בפעימות הלב של הכלכלה והחברה, לזהות הזדמנויות לפני אחרים, ללוות עסקים חדשים בהקמתם ועסקים קיימים בצמיחתם. בנק פועלים פעיל מאוד כבר כיום באוכלוסיה הערבית-ישראלית ובמגזר העסקי בה, ואנו מתכוונים לעשות עוד הרבה יותר". כך אמר יאיר סרוסי, יו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים, בכנס של אנשי כלכלה וחברה ערבים-ישראלים שנפתח הבוקר בנצרת.
נקודות נוספות בדברי יו"ר בנק הפועלים: המשבר הכלכלי הגלובלי שפרץ ב-2008 הביא דווקא לשיפור יחסי במצב הכלכלי של ישראל לעומת מדינות אחרות. זאת מפני שיחס החוב לאומי לתוצר המקומי הפך למדד מרכזי בהבחנה בין מדינות. במדינות ששימשו כהשוואה לישראל בדירוגים הבינלאומיים, כמו יוון, פורטוגל ואירלנד, יחס החוב לתוצר עלה מאוד, וגרם להידרדרות בדירוגן. "הממשלות של המדינות האלה נאלצו להזרים כספים רבים כדי לעצור את החרפת המשבר. באופן זה, חוב שהיה ברמת החברות הפך לחוב לאומי, של המדינות עצמן. הריבית ירדה לאפס, כדי להזרים למשקים כספים זולים ובאופן זה לייצר התאוששות. אבל ריבית כזו מייצרת לחצים אינפלציוניים ולכן עלו מחירי הסחורות – הקומודיטיס, ומחירי הנכסים בכלל, ומכאן החשש לטווח הארוך.
בינתיים, העולם חזר לצמוח, ולכן הריבית בעולם במגמת עלייה. מדינות כמו ישראל, שנמצאות בתהליך צמיחה ומאזן הסחר שלהן נראה טוב, הופכות ליעד לזרימת השקעות פיננסיות, וזה גורם לייסוף של המטבע המקומי. אבל הייסוף פוגע בכושר התחרות הבינלאומי, כי שכר העבודה ויתר ההוצאות הם במטבע המקומי, ששערו עלה, ואילו הסחורה נמכרת במטבע זר, ששערו פחת. מכאן החשש לטווח ארוך מצמצום הייצור לייצוא, מהמעבר של ייצור ישראלי לחו"ל, כדי לצמצם את הוצאות הייצור.
• העולם שאחרי המשבר הוא זהיר יותר. הרגולציה בשווקים מתגברת. אם נתייחס לשני מדדים - יציבות וצמיחה, הרי שמשקל היתר כרגע ניתן ליציבות בסקטור הפיננסי.
• תכנית העבודה של בנק הפועלים מניחה שהמשק הישראלי יצמח בשיעור של 4%-4.5% בשנה הקרובה, בדומה לשנת 2010; היא מניחה צמיחה גוברת בעולם, העלאת שערי ריבית, המשך התאוששות באמריקה, צמיחה מהירה במזרח וקשיים בחלק מאירופה.