”למשקיע החוזה רגיעה בהתפתחויות באזור, השקעה באג”ח ארוכים צפויה להניב תשואת אחזקה חיובית בטווח של שנה”

סקירה כלכלית מאת הכלכלנית הראשית של דיסקונט - נירה שמיר:

אג“ח ממשלתי בחו“ל

• במהלך השבוע נרשמה ירידת תשואות באג"ח ממשלת ארה"ב, לאור החששות מהמשבר בגוש האירו והמעבר לנכסים בטוחים.

• להערכתנו, תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב נמוכות מדי ואינן משקפות את הצפי להמשך התאוששות ולעליה בריבית במחצית הראשונה של 2012. אנו מאמינים כי תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב צפויות לעלות, ולפיכך, ההשקעה בהן אינה אטרקטיבית.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל

• בשבוע האחרון חלה ירידת תשואות (=עליית מחירים) של עד 5 נ.ב. במרבית האג"ח הממשלתיות הלא צמודות מעל ל-5 שנים ועלייה במרבית התשואות הקצרות. הירידה בתשואות הארוכות בישראל היתה מתונה יחסית לירידה של כ-10 נ.ב. בתשואות בארה"ב (חמישי עד רביעי).

• פער התשואות בין ישראל לארה"ב עומד כיום על כמעט 210 נ.ב , פער שיא. העלייה בפער התשואות בשבועות האחרונים התרחשה על רקע ירידת תשואות הן בארה"ב והן בישראל, אלא שבארה"ב ירידת התשואות היתה חדה יותר. נציין כי מבחינה כלכלית בלבד פער התשואות צפוי להצטמצם, על רקע עודפי פדיונות ומצב כלכלי טוב יותר בישראל. כך למשל, מתחילת השנה מסתכמת הפעילות התקציבית בעודף של 0.7 מיליארד ₪, לעומת גירעון של 5.1 מיליארד ₪ בתקופה מקבילה אשתקד. הסיבה לפער הגדול עד כה נובעת מההתפתחויות הגיאופוליטיות באזורנו, תחום שאין אנו (ומסתבר שגם לא המומחים) מתיימרים להבינו .השבוע עלתה פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) בכ-8 נ.ב.

סביר מאוד להניח שבתרחיש של רגיעה מסוימת באזור, במצב של עליית תשואות בארה"ב, תרשם עליית תשואות מתונה יותר בישראל, ואנו צופים כי פער התשואות יצטמצם.

• האג"ח הארוכים הניבו תשואה גבוהה יותר מהאג"ח הקצרים בשבוע החולף: מדד שחר 5+ הניב תשואה של 0.4% בשבוע החולף, בעוד שמדד שחר 0-2 נותר כמעט ללא שינוי. העלייה במדדי האג"ח הממשלתיים הארוכים, לצד הירידה במחירי המניות בשבוע החולף מדגישה את הצורך בפיזור השקעות , בהיותו של הרכיב הממשלתי מגדר, במידה מסוימת בפני תרחישים כלכליים חמורים. נשוב ונדגיש כי ניתוח זה מתייחס למצב שבו ההתפתחויות הכלכליות הן "שנותנות את הטון".

• נחזור על המלצתנו בעבר כי למשקיע החוזה רגיעה בהתפתחויות באזור, השקעה באג"ח ארוכים צפויה להניב תשואת אחזקה חיובית, בטווח של שנה, אם כי תתכן תנודתיות גבוהה יחסית.

• בשבוע החולף חלה עלייה חדה בציפיות האינפלציה הנגזרות מעקומי התשואות, לטווח הקצר, לצד ירידה בציפיות לטווח הארוך יותר. עודפי נזילות גבוהים בשוק (למשל: פדיון מק"מ 511 בסך של 10 מיליון ע.נ. לצד הנפקת מק"מ קטנה יותר (7 מיליון ע.נ.), גורמים למשקיעים רבים החוששים ממדדים גבוהים במיוחד להשקיע בממשלתיים צמודי מדד קצרים. הציפיות לשנה עומדות כיום על כ-4% ולשנתיים על 3.8%, ציפיות גבוהות למדי להערכתנו (הצפי לאינפלציה שנה קדימה הינו 3% להערכתנו), ובפרט שתחזיות אינפלציה רבות מתבססות על הישארות מחירי הסחורות ברמתן הנוכחית, עניין שעלול להשתנות במהירות, כפי שחזינו בשבוע החולף.

• לאור תחזית האינפלציה שלנו שנה קדימה והשינויים שחלו בתשואות בשוק, נראה כי באג"ח בעלות מח"מ עד שנתיים קיימת עדיפות השקעה באג"ח הלא צמוד על פני אג"ח צמוד. באג"ח הארוכות יותר התמונה פחות מובהקת.

שוק המט“ח :

• בעולם: שינוי מגמה (זמני? קבוע?) לאחר שבועיים של החלשות מול האירו, בשבוע החולף התחזק הדולר מול כל המטבעות העיקריים (למעט היין). התחזקות הדולר מול האירו התרחשה בעיקר בחמישי-שישי , לאחר הותרת הריבית בגוש האירו ללא שינוי ושינוי הטון על ידי ה-ECB , כך שגדלה הסבירות להותרת הריבית ללא שינוי גם ביוני. בנוסף, גם נתוני תעסוקה חיוביים יחסית בארה"ב ודיווחים בעיתונות (שהוכחשו על ידי גורמים ב-ECB וביוון) על אפשרות של יציאת יוון מגוש האירו תרמו להתחזקות הדולר.

• יתרות המט"ח בסוף אפריל עמדו על 77.4 מיליארד דולר, גידול של 2.9 מיליארד דולר לעומת חודש קודם ועלייה של 20% לעומת אפריל שנה שעברה. הגידול בחודש אפריל חל על רקע רכישות בנק ישראל בסך 1.5 מיליארד דולר ושערוך היתרות (נובע בעיקר מהתחזקות מטבעות שונים מול הדולר).

• בדומה למגמה העולמית, השבוע נחלש השקל מול שערו היציג של הדולר ב-1.5%, בעיקר ביום שישי האחרון, על רקע הגורמים שצוינו. שערו היציג של הדולר עמד בסוף השבוע על 3.447, הגבוה ביותר זה כחודש. בנוסף, פורסם כי בנק ישראל ירחיב את חובת הדיווח בעסקאות מט"ח (חובה שתיכנס לתוקף ב-1 ביולי). המשך ההתפתחויות בדולר-שקל יהיה תלוי במגמות במסחר במט"ח בעולם, בהתפתחויות הגיאופוליטיות וכמובן בפערי הריביות. סביר להניח שבתרחיש של רגיעה גיאופוליטית באיזור, השקל צפוי להתחזק מול הדולר, על רקע המצב הכלכלי החיובי בישראל והמשך התרחבות פער הריביות.

סחורות:

• נפילה חדה במחירי הסחורות במהלך השבוע, ובעיקר במחיר הכסף. הירידה במחירי הסחורות בלטה בעיקר במחירו של הכסף, שאיבד לא פחות מ-27%, הירידה השבועית החדה ביותר מזה כ-30 שנה. הירידה במחיר הכסף הייתה על רקע העלאת דרישות הרזרבה על מסחר בנגזרים על הכסף. לאחר העליות החדות שנרשמו במחיר הכסף מתחילת השנה, משקיעים רבים החלו לממש רווחים, ומחיר הכסף צנח בחדות.

• גם במחירי הסחורות חלה ירידה חדה השבוע. הירידות התרחשו על רקע התחזקות הדולר, חששות מרגולציה (שינוי דרישות רזרבה ונזילות) גם לגבי סוגי סחורות אחרים, הצהרות/המלצות של משקיעים שונים על מימוש אחזקותיהם בחלק מהסחורות ועלייה בשנאת הסיכון הכללית (באה לידי ביטוי בירידת מדדי המניות בעולם) שגרמו למשקיעים "לקחת רווחים". מחיר הנפט ירד בכ-15%, מחיר הכותנה צנח ב-14% ובזהב נרשמו ירידות ("מתונות" יחסית) של 4%. נציין כי מחירי הזהב, הכסף והנפט עדיין גבוהים ממחירם בתחילת השנה.