הראל פיננסים: נתוני הצמיחה שמפרסמת הלמ"ס הם בעלי חשיבות עליונה לכל הגופים המתכננים והפועלים במשק הישראלי. הנתונים משמשים כבסיס להערכת המצב הנוכחי של הכלכלה, לתחזיות למצב המשק בעתיד, לתכנון המדיניות הפיסקלית, להכנת תקציב המדינה ולהחלטות השוטפות בתחום המדיניות המוניטרית על ידי בנק ישראל.
ניתן ללמוד שאומדני הצמיחה עודכנו בשיעור חד כלפי מעלה עבור כל אחד משלושת הרבעונים ב- 2010-2011, כמעט בכל חודש שבו פורסם עדכון של הלמ"ס. אלו עדכונים משמעותיים, ניתן אף להגדיר אותם "דרמטיים", המשנים באופן מובהק את תמונת מצב המשק.
בסך הכול:
• שיעור הצמיחה ברבעון הראשון של 2010 עודכן כלפי מעלה ב- 1.9 נקודות אחוז במהלך 11 חודשים, משיעור פושר של 3.3 אחוזים לשיעור מרשים של 5.2 אחוזים.
• שיעור הצמיחה ברבעון השני עודכן כלפי מעלה ב- 0.7 נקודת אחוז במהלך 8 חודשים.
• שיעור הצמיחה ברבעון השלישי עודכן כלפי מעלה ב- 0.8 נקודת אחוז במהלך 5 חודשים. כאשר במהלך החודשים הראשונים לאחר תום הרבעון נתוני הצמיחה מוטים כלפי מטה,
ניתן לצפות למספר התרחשויות:
• המדיניות המוניטרית תעריך באופן שגוי את פער התוצר ותהיה מרחיבה מידי – דבר שיביא לעלייה באינפלציה בפועל ובציפיות לאינפלציה. כאשר הנתון יעודכן, הבנק המרכזי יבין את הטעות ויאלץ לבצע שינויים חדים בריבית.
• המדיניות הפיסקלית עלולה לקבל החלטה שגויה על הרחבה תקציבית בכדי לתמוך בכלכלה החלשה (לכאורה). מנגד, קובעי המדיניות עלולים להעריך הערכת חסר את היקף גביית המסים ברבעונים הקרובים (אם גביית המסים תלויה בקצב הצמיחה בפיגור של רבעון או שניים), או את היקף הגירעון ביחס לתוצר, ולקבל החלטות שגויות בקשר לשינוי שיעורי המס או קיצוץ בהוצאות שלמעשה איננו נדרש באמת. בנוסף, תקציב המדינה לשנים הבאות ייבנה על בסיס שגוי והאמינות של קובעי המדיניות הפיסקלית ייפגע.
הלמ"ס לא משכילה לאמוד את שיעורי הצמיחה בצורה סבירה, למרות שהתקציבים העומדים לרשותה מספקים. זו אפשרות פחות סבירה, לאור הרמה המקצועית הגבוהה של ממלאי התפקידים בלמ"ס. יחד עם זאת, אין לפסול על הסף את האפשרות לשיפור משמעותי בתהליכי העבודה של איסוף הנתונים ועיבודם, גם תחת מגבלות התקציב הקיימות.