האנליסטים מאוחדים בדעה כי ההחלטה שלא להעלות את הריבית לחודש מאי היא רק הפסקה במסע הריבית ל-4% בסוף השנה. אלכס זבז’ינסקי הכלכלן הראשי של דש כתב: " החלטת בנק ישראל מהיום מהווה צעד טאקטי שלא מעיד על שינוי בהערכותיו. ציפיות האינפלציה ירדו במקצת, התחזקות השקל מיתנה לחצי האינפלציה, העלאת הריבית של 0.5% מהחודש הקודם רק מתחילה להשפיע על הפעילות של הצרכנים ושל הפירמות. כל הגורמים יחד אפשרו לבנק ישראל לעשות הפסקה אחרי שלוש העלאות רצופות.
בחודש הבא, אחרי פרסום של מדד המחירים הגבוה של שמאפיין את חודש אפריל, צפוי בנק ישראל לחדש את ההעלאות שמינונן יהיה תלוי בהתפתחויות בפרמטרים העיקריים במהלך התקופה הקרובה, ולהתקדם אל היעד של הריבית הנורמאלית ברמה של 4% עד סוף השנה. להערכתנו, בנק ישראל לא ייעצר ברמה זאת וימשיך ויעלה את הריבית לכיוון של כ 4.75%-5.00% בשנת 2012. למרות המשך העלייה במחירי הדירות וגידול באשראי, בחר בנק ישראל לא להכריז על הטלת מגבלות על שוק המשכנתאות בעת החלטת הריבית, אך הודיע שתבחן נקיטת צעדים כאלה בקרוב.
להערכתנו, למרות הנתונים האחרונים, שוק הדיור כבר נמצא במגמת התמתנות. צעדים חריפים מדי להגבלתו מצד בנק ישראל עלולים לגרום "לניתוק החמצן" הדרוש לתפקודו התקין של השוק עד כדי ירידה מהירה מדי במחירים שעלולה לסכן את היציבות הפיננסית במשק.
אמיר כהנוביץ כלכלן המאקרו של כלל פיננסים כתב: בהתאם להערכתנו הותיר היום בנק ישראל את הריבית המוניטארית על כנה, 3%.
בין התנאים שלהערכתנו אפשרו את ההותרה:
1. בראש ובראשונה התחזקות השקל מאז החלטת הריבית הקודמת.
2. דחית הצפי להעלאת הריבית בארה"ב
3. העובדה כי כבר העלה את הריבית שלושה חודשים ברציפות, כולל העלאה אחת מפתיעה של חצי אחוז.
4. מדד חודש מרץ היה נמוך מעט מממוצע התחזיות (0.2% לעומת צפי ל-0.3%).
5. העלאת הריבית האחרונה הצליחה להוריד את ציפיות האינפלציה, מה שמרגיע את בנק ישראל כי ידו עדיין על העליונה.
6. ההחלטה לפעול גם בהגבלת המשכנתאות
למרות הותרת הריבית, בנק ישראל עדיין מובל. הוא מובל ע"י הזינוק במחירי הנדל"ן והסחורות, הצפי למועד העלאת הריבית בארה"ב והתשואות אותן דורשים משקיעים על השקעה באג"ח ממשלתי ישראלי. העלאת ריבית או אי העלאה לא היו שונים אחת מהשנייה כמעט באותה מידה. שתי הבחירות הן בסה"כ דרכים שונות לאותו מקום, לריבית של כ-4% בסוף השנה (להערכתנו).
בנק ישראל אומנם לא הטיל מגבלות חדשות על משכנתאות אך עצם זה שהנושא נמצא באוויר כבר יש לו השפעה. בכל מקרה צריך לזכור שגם שיופעלו מיועדות בעיקר כדי לשמור על יציבות פיננסית של המערכת הבנקאית וההשפעה שלהן על מחירי הדירות נמוכה ביותר, כיוון שלא מפחיתה כמעט את התשואה נטו המגולמת ברכישת דירה. למרות זאת, היא עשויה להאט מידי את קצב העלאת הריבית כיוון שגם בה היה אלמנט של שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ולא רק של ריסון מחירים טהור.
לעובדה כי את החלטות הריבית הבאות לא יקבל פישר לבדו, אלא ע"י ועדה מוניטרית, לא צפויה להערכתנו להיות משמעות אמיתית על מתווה העלאות הריבית הצפוי. אנו רואים שחברי בנק ישראל פועלים עוד קודם בסינרגיה מלאה ודואגים להגיע לפשרות ולהחלטות משותפות. רק שקודם זה לא היה רשמי.