בדיסקונט מעריכים כי הצמיחה של המשק בשנת 2011 תעלה ל-5.3%

בבנק דיסקונט מעריכים כי שנת 2011 עומדת להירשם, להערכתנו, כשנה של צמיחה מהירה - גידול של 5.3% בתוצר המקומי הגולמי ו-6.1% בתוצר העסקי. הצמיחה המהירה תיתמך בהשפעת קצה גבוהה של סוף 2010, וצמיחה מואצת בחודשים הראשונים של שנת 2011. נזכיר, כי שיעור צמיחה גבוה מעין זה נרשם לאחרונה בשנת 2007, טרם המשבר הפיננסי.

מרבית האינדיקאטורים לפעילות המשק בחודשים האחרונים שיקפו צמיחה מהירה, כהמשך למגמה ברבעונים האחרונים, שהגיעה לשיאה ברבעון האחרון אשתקד, עם צמיחה שנתית של 7.8%.

המדד המשולב עלה בחודש מרץ ב-0.5%, בהמשך לעלייה בשיעור דומה בפברואר ו-0.6% מדי חודש בינואר ובדצמבר. מבין רכיבי המדד, נרשמה ברבעון הראשון עלייה חדה במיוחד בייבוא תשומות לייצור, עובדה שיש בה בכדי להצביע על אופטימיות באשר לצמיחה העתידית; גידול חד בייצוא סחורות ללא יהלומים, לאחר תקופת "דשדוש"; עלייה נאה בייצור התעשייתי, לאחר נסיגה וקיפאון במחצית השנייה של 2010; וכן המשך הצמיחה בייבוא מוצרי צריכה. גביית המסים לחודשים ינואר-מרץ מצביעה אף היא על צמיחה מהירה - עלייה ריאלית של 11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

להלן מספר דגשים לאופי הצמיחה הצפוי בשנת 2011:

• הייצוא התעשייתי (ללא יהלומים) חזר, כאמור, לצמוח, לאחר מספר חודשים של נסיגה. על אף זאת, אנו מעריכים, כי רכיב זה יצמח השנה בקצב מתון משמעותית בהשוואה ל-2010, זאת כפועל יוצא של ההאטה הצפויה בסחר העולמי (מ-12.4% ל-7.4%), כ-9% לעומת כ-14% אשתקד.

• לאחרונה, נבלמה מגמת הגידול בביקוש לדירות חדשות, שאפיינה את המחצית השנייה של 2010. בנוסף, נמשכה המגמה של ירידה במספר עסקאות, תוך יציבות ברמה יחסית נמוכה במשקל המשקיעים בשוק. עם זאת, לאור התוכנית הממשלתית לבניית דירות ועל רקע המשך הגידול במשקי בית, אנו מעריכים, שההשקעות בבנייה למגורים ימשיכו להתרחב השנה בקצב נאה (כ-9%), אם כי איטי בהשוואה לאשתקד (כ-12%).

• בתשתיות ובבנייה שלא למגורים, אפשר ונראה ב-2011 גידול מתון, על אף הירידות החדות במהלך המחצית השנייה של 2010. הערכה זו נתמכת בגידול הניכר המתוכנן השנה, על-פי ספר התקציב, בהשקעה בתשתיות תחבורה (אם כי, כמדי שנה, נשאלת השאלה כמה מזה יצא אל הפועל) ומהמשך תנופת ההשקעות בבנייה לעסקים.

• ההשקעה במכונות ובציוד מוסיפה להתרחב ואף בקצב מואץ, זאת לנוכח הצמיחה המהירה במשק, הצורך בציוד חדיש לשם שיפור כושר התחרות ולאור העובדה שבסוף 2010 עדיין לא חזרנו לרמה של ערב המשבר. סעיף זה, בדומה לייבוא חומרי גלם, יש בו בכדי לשקף אופטימיות לעתיד, ולהערכתנו יצמח השנה בקצב מואץ.

• הצריכה הפרטית תושפע לחיוב מהירידה באבטלה, העלייה בשיעור ההשתתפות, הגידול בשכר הריאלי, העלייה בהיקף המשרות המלאות, כמו גם מהריבית שעדיין נמוכה, מהעלייה בשווי הנכסים הפיננסיים ומהשקל החזק (=יבוא זול). כתוצאה מכך, תימשך הגאות בצריכת מוצרים בני-קיימא, שהינם מטבעם עתירי ייבוא, תוך התמתנות בהשוואה לאשתקד (כ-9% לעומת כ-13%) (ההאטה נגזרת מסעיף כלי רכב), במקביל להתרחבות הצריכה השוטפת לנפש (כ-2.1%).

• לנוכח רמת הפעילות הגבוהה הצפויה במשק בשנת 2011 והשקל החזק, אנו מעריכים, כי הייבוא האזרחי יצמח בקצב מהיר של כ-13%, זאת בדומה לשנת 2010. הגידול בייבוא מהיר משמעותית מזה הצפוי בייצוא, ואם נוסיף לכך את העלייה המואצת במחירי חומרי הגלם, הרי שצפויה ירידה חדה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.

ההשלכות:

• שוק העבודה: על רקע הצמיחה המהירה, צפוי שיעור האבטלה לעמוד בממוצע שנתי על 6% (לעומת 6.6% בשנת 2010), תוך המשך העלייה בשיעור ההשתתפות ועלייה ריאלית בשכר, לאור העובדה שהמשק קרוב לתעסוקה מלאה.

• הריבית ושער החליפין: הצמיחה המהירה בישראל, צפויה להעצים את הלחצים האינפלציוניים במשק. כתוצאה מכך, אפשר ובנק ישראל יגביר את קצב העלאת הריבית (התחזית הנוכחית שלנו עומדת על 4.25% בעוד שנה). בנוסף, ייתכן ובמטרה להתמודד עם התחזקות השקל, יטיל בנק ישראל הגבלות או הנחיות נוספות שמטרתן להחליש את הספקולנטים.

• אנו מעריכים כי לאור הצמיחה הגבוהה הצפויה השנה, ההכנסות ממיסים יהיו גבוהות יחסית והממשלה תצליח לעמוד ביעד הגירעון. נזכיר כי בניתוח מפורט שערכנו בעבר הערכנו כי השנה צפוי עודף פדיונות בשוק האג"ח הממשלתי, עניין שימתן את עליית התשואות הצפויה בישראל, בהשוואה לארה"ב.

גורמי סיכון עיקריים להתממשות התחזית:

• נראה כי עד כה השפעת אי היציבות בעולם הערבי על ישראל היו מוגבלות יחסית. בנוסף, גם ההשפעה הישירה של רעידת האדמה ביפן על כלכלת ישראל צפויה להיות זניחה, לאור היקף הייצוא הקטן יחסית של ישראל ליפן. עם זאת, על רקע ההתפתחויות בעולם הערבי, נרשמה מתחילת השנה עלייה חדה במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם. המשך עליית המחירים וכן ירידה אפשרית בתחושת הביטחון של הצרכנים, עלולים לפגוע בצמיחה המקומית. השלכות רעידת האדמה ביפן על הצמיחה הגלובלית גם הן עדיין לא לגמרי ברורות.

• החרפה במשבר החובות באירופה או במצבן של הרשויות המקומיות בארה"ב הכורעות תחת נטל חובות. תרחישים אלו יכולים לגרום לריסון ממשלתי באירופה ו/או ארה"ב ולמתן את הביקושים ליצוא הישראלי, מעבר לתחזיות הנוכחיות.

• המשך התחזקות השקל עלול להחליש עוד יותר את כושר התחרות של הייצוא וכן להקשות על היצרנים לשוק המקומי להתחרות מול הייבוא.

• הידרדרות חמורה מאוד במצב הביטחוני או בסביבה הגיאופוליטית, אשר יכולה להוביל להשבתת חלק מפעילות הייצור המקומית, לפגיעה בתיירות, לירידה בשוקי ההון ובתחושת העושר של הציבור.

• ונסיים בנימה אופטימית: למרות הסיכונים הקיימים, בניתוח שביצענו עלה כי, ישנה גם סבירות לא מובטלת כי קצב הצמיחה השנה יהיה גבוה אף יותר מהמוערך על ידינו, ובפרט אם הצמיחה בעולם המערבי לא תיפגע ותירשם ירידה במחירי האנרגיה. גם אפשרות של זעזוע חיובי לא צפוי (כמו גל עלייה גדול) יכול להעלות באופן ניכר את קצב הצמיחה השנה.