מדד המחירים לחודש מרץ עלה ב-0.2%, בהתאם לתחזית המוקדמת שלנו, ונמוכה במעט מתחזית האנליסטים (סקר בלומברג), 0.3%. ראוי לציין כי, טווח התחזיות למדד מרץ היה רחב יחסית, ונע בין 0.1% ל-0.4%. "חוסר ההסכמה" בין האנליסטים השונים נבע, ככל הנראה, מההפתעה בשני המדדים הקודמים, שעלו בשיעור גבוה מההערכות של כל האנליסטים.
למרות המדד "המתון יחסית", האינפלציה במשק עדיין גבוהה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-4.3%, כאשר המדד ללא אנרגיה ומזון עלה ב-3.7%, כלומר: בכל מקרה מדובר על חריגה מיעד האינפלציה (1%-3%). נציין כי, במחירי הדירות בבעלות (אינם כלולים במדד) חלה עלייה של 1.7% בינואר-פברואר, עלייה גבוהה יחסית, המצביעה על המשך עליית מחירי הדירות. ב-12 החודשים החולפים עלו מחירי הדירות בבעלות ב-16.1%.
שתי נקודות למחשבה:
א. האם (ומתי) מחירי השכירות יתמתנו? צריך לזכור שרכיב הדיור במדד מורכב למעשה ממחירי שכירות ולא ממחירי דירות בבעלות. הצעדים האחרונים שננקטו על ידי בנק ישראל, למיתון ענף הנדל"ן, ובהם גם העלאת הריבית החדה, אמורים להפחית את הביקוש לדירות לבעלות ואף לגרום להסטה מסוימת מביקושים לרכישת דירות לביקוש לשכירת דירות. לכן, כל עוד קצב הגידול במשקי הבית גבוה ביחס להיצע, הרי שמחירי השכירות צפויים דווקא להמשיך לעלות. שני גורמים יכולים למתן תופעה זו ולתרום לירידה, או לפחות האטה במחירי השכירות: מיתון משמעותי בענף הנדל"ן כולו שישפיע גם על מחירי השכירות. להערכתנו, הסבירות לתרחיש זה הינה קטנה יחסית.
הגדלת ההיצע של דירות באופן רחב ומהיר. למעשה, הממשלה כבר החלה בצעד זה, אולם ייקח זמן מסוים עד למימושו בפועל. אולם, באם הציבור יאמין כי המחירים ירדו בעתיד, הרי שגורם זה עצמו צפוי להשפיע מוקדם יותר על ירידת מחירי הדירות והשכירות (למשל, על ידי המתנה עם רכישת דירות).
ב. עליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם השפיעה על תחזיות מדד רבות של חזאים שונים בעולם. מאחר וחלק ניכר מעליית מחירי האנרגיה נובע מההתפתחויות בעולם הערבי, שאף טובי המומחים נכשלו בהערכתן, הרי שאי הוודאות לגבי המדדים הבאים גדולה מאוד, ולא על רקע התפתחויות כלכליות. אין להוציא מכלל אפשרות מדדים אף נמוכים מהחזוי במידה ומחירי הנפט והאנרגיה ירדו באופן חד, בתרחיש של רגיעה בעולם הערבי.
מה הלאה? להערכתנו, מדד המחירים באפריל יעלה ב-0.8% ויושפע מעליות מחירים עונתיות בסעיפים הלבשה והנעלה, פירות וירקות, נסיעות לחו"ל, וכן מעלייה במחירי הדיור (במידה רבה מסיבות עונתיות) ועלייה במחירי הדלק והמזון. האינפלציה בשנת 2011 תסתכם, להערכתנו, ב-4% וב-12 החודשים הבאים ב-2.8%.
כדאי לשים לב, כי מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל באופן ניכר מול הדולר (3.5%) וכן מול סל המטבעות (כ-2%), ומאידך, אנו עדים לעלייה בהיקף המשכנתאות במרץ ולהמשך העלייה במחירי הנדל"ן. "הדילמה הקבועה" של הנגיד בהחלטות הריבית ממשיכה. במסמך שהפצנו בחודש פברואר, הערכנו כי, בהחלטות הריבית הבאות הנגיד יתמקד יותר במיתון האינפלציה ומחירי הדיור. בנק ישראל צפוי להודיע על הוראות ומגבלות חדשות בתחום הנדל"ן ו/או המט"ח. ככל הנראה, בנק ישראל לא נתן הנחיות חדשות בשבועות האחרונים, מאחר והמתין לנתוני המדד, מחירי הדיור והיקף המשכנתאות. הנתונים האחרונים מגבירים את הסיכוי למתן הנחיות חדשות על-ידי בנק ישראל.
צמוד או לא צמוד? - זו השאלה בתקופה האחרונה ציינו כי, ציפיות האינפלציה הגלומות בשווקים הינן גבוהות מדי להערכתנו, וכי בנק ישראל יצליח למתן ציפיות אלו. יתרה מכך, על רקע פרסום המדד, שהיה כאמור, נמוך מקונצנזוס החזאים, נרשמה ירידה חדה בציפיות האינפלציה לטווח הקצר (בעיקר לטווח של שנה). אנו מעריכים כי, לגבי אג"ח ממשלתיות קצרות (מח"מ עד שנתיים) קיימת עדיפות השקעה באג"ח הלא צמוד. נציין כי, להערכתנו ריבית בנק ישראל תעמוד בעוד שנה על 4.25%.