אפסילון בסקירה מאקרו שבועית של עידן אזואלי: זה היה מדד לא טוב. אפילו מדד רע. הוא אמנם עמד בצפי, אפילו מתחתיו, אלא שהמדד הזה עשוי לבלום את המגמה הברוכה של ירידה בציפיות האינפלציה שהחלה לאחר העלאת הריבית האחרונה. לכאורה, לא היה במדד שום דבר חדש. מחירי הדירות המשיכו לעלות, שכר הדירה עלה אף הוא ובשאר רכיבי המדד היו שינויים מינוריים שאינם בעלי חשיבות מיוחדת. אלא שמאחר והמדד היה כאמור "סביר" ולא חריג כמו קודמיו בחודשים האחרונים, הדבר עלול לגרום לסוג של שאננות לפיה החשש האינפלציוני היה מוגזם ומעתה הדברים ישובו באופן טבעי בחזרה ליעד. נקווה שלא. העלאת הריבית האחרונה של חצי אחוז הצליחה לבלום את המגמה של עלייה באינפלציה ובציפיות האינפלציוניות, ואפילו להוריד את הציפיות בחזרה לתוך היעד בטווחים הבינוניים – ארוכים.
בטווח הקצר הציפיות אמנם התמתנו קלות, אבל נותרו ברמה של 4.15% לערך, ככל הנראה בשל הערכת השוק שהקרב על האינפלציה לטווח הקצר הוכרע. לאורך כל החודשים האחרונים ייחסנו חשיבות גבוהה יותר לעובדה שהציפיות של הטווח הארוך הן בעלות חשיבות גבוהה יותר מטעמים רבים שביניהם ניתן למנות את הערכת המשקיעים הזרים, הריבית לטווח ארוך ועוד. לכן, העלאת הריבית האחרונה הייתה חשובה מאוד להשבת האיזון במשק בין הצמיחה החזקה לבין האיום האינפלציוני. רק חישבו על מי שתכנן לרכוש דירה ולפתע מוצא שלא רק שמחירי הדירות כבר האמירו בחדות, אלא שגם עלות המימון עומדת לעלות. יש סיכוי לא רע שהנתונים הללו יגרמו לרוכשים הפוטנציאליים ש"היו חייבים לקנות דירה, כי המחירים רק עולים" להשהות את הרכישה. בסופו של דבר כלכלה בנויה בעיקר על ציפיות.
כשאלה מתמתנות, גם המחירים בעתיד יתמתנו. זו הסיבה שאם בעקבות המדד, בנק ישראל ייקח פסק זמן בהידוק המוניטרי, יש חשש שמגמת ההתמתנות בציפיות האינפלציה תתהפך, מה שייאלץ את הבנק המרכזי לנקוט שוב בצעדים אגרסיביים בעתיד. במידה ובנק ישראל אכן יבחר שלא להעלות את הריבית בחודש הקרוב (מה שכנראה יקרה), תהיה חשיבות גבוהה מאוד לניסוחים שבהם ישתמש. נקווה שאלו ימשיכו להיות ניציים כפי שהיו בחודשיים האחרונים). לאחר שבנק ישראל הפתיע עם העלייה במינון הריבית, כתבנו שזו הייתה הזדמנות ראויה להארכת המח"מ בתיק השקלי שלנו, לאחר חודשים רבים בהם הטפנו לשמירה על מח"מ קצר. וכך עשינו. העלאת הריבית החדה שבוצעה על רקע הציפיות האינפלציוניות הגבוהות והעקום התלול היוו תפאורה אידיאלית להארכת המח"מ. מאחר והעקום היה באותה נקודה קמור למדי, הארכנו את המח"מ באופן סינטטי, היינו ע"י רכישת אגרות בטווחים ארוכים. מאז, ירדה תלילותו של העקום לצד ירידה בקמירותו, מה שאומר שירדה הכדאיות באחזקת מח"מ סינטטי, ולפיכך התיק השקלי ("אפסילון(00*) שקלים ללא מניות") שלנו מתכנס לאחזקה ישירה באגרות החוב בטווח של ארבע- חמש שנים.
הירידה בציפיות האינפלציה, שנגרמה בעיקר בשל הירידה במחירי הצמודים, העלתה את הכדאיות באחזקת צמודים, בעיקר בבינוניים – ארוכים. ציפיות האינפלציה נותרו בטווח הקצר (גם בטווח הבינוני הציפיות עדיין מעל היעד) עדיין גבוהות, זאת לעומת ירידה חדה בציפיות בטווחים הארוכים לרמה של 2.7%. כל זה מחדש את העניין שלנו בצמודים הארוכים. לפיכך, הגדלנו את הרכיב הצמוד בקרנות המעורבות ("אפסילון (*2B)אג"ח כללי פלוס"," אפסילון(B2*) תיק השקעות" ו"אפסילון (A1*) 10/90 דיבידנד"). בנקודה הנוכחית, אנחנו אדישים לגבי העדפת האחזקה בין השקלים לבין הצמודים בטווחים הארוכים, אולם בטווח הקצר – בינוני נמשיך להעדיף את האחזקה בשקלים.