כלכלני לאומי בסקירת מאקרו שבועית: נפח המסחר הכולל במטבע חוץ, הסתכם בחודש מרץ ב- 118 מיליארד דולר. בראייה ארוכת טווח, נפח המסחר הכולל ממשיך להיות גבוה בהשוואה לעבר. נפח המסחר החודשי הממוצע בשנת 2010, אשר אופיינה בהיקפי מסחר גבוהים עמד על כ- 109 מיליארד דולר. העלייה בנפח המסחר בשוק טבע החוץ נובעת בעיקר מעלייה בפעילותם של תושבי חוץ בשוק זה. משקלם בשוק עלה מכ- 45% בראשית 2009 לכמעט 70% בחודשים האחרונים של 2010. זאת במקביל לעליית משקלם של תושבי החוץ בשוק המק"ם מכ- 1% לכ- 28% בסוף 2010. כניסתם המסיבית של תושבי החוץ לשוק המק"ם, באה לידי ביטוי בכך שעיקר פעילותם בשוק מטבע החוץ מתרכזת בעסקאות החלף (עסקאות swap). עסקאות אלו מאפשרות לתושבי החוץ המשקיעים במק"ם ליהנות מפערי הריבית בין ישראל ומדינות מפותחות רבות, תוך ניטרול סיכוני שער חליפין העשויים להיות כרוכים בהשקעה כזו.
לאחר כניסתן לתוקף של המגבלות השונות שהטיל בנק ישראל, על שוק מטבע החוץ, בסוף חודש ינואר, ירד משקלם של תושבי החוץ במסחר במט"ח במידה ניכרת ובסוף חודש מרץ הגיע משקלם לכ- 47%, זאת בדומה למשקלם בראשית 2009. נתון זה יכול להצביע על כך שהגידול המתון בפעילותם של תושבי חוץ בשוק המק"ם בחודש פברואר, כפי שעולה מנתוני תנועות ההון שפורסמו ע"י בנק ישראל, נמשך גם בחודש מרץ.
עודף בגביית מיסים ברבע הראשון של 2011
בשלושת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ההכנסות ממיסים בכ- 55.8 מיליארד ₪. זוהי עלייה ריאלית של כ-10.5% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2010 (ללא ניכוי השפעות של שינויים בשיעורי המס). מאז ראשית השנה הצטבר עודף מגביית מסים של כ-1.7 מיליארד ₪ ביחס לתכנון המקורי, כאשר הודות לגבייה העודפת ממסים, הפעילות התקציבית של הממשלה מתחילת השנה מסתכמת בעודף של כ-2 מיליארד ₪. יש לציין, כי העודף בפעילות הממשלה נוצר בחודש ינואר ובחודשים פברואר ומרץ הצטמצם עודף זה בשל גירעון שהצטבר. לכך יש להוסיף כי נתוני המגמה של ההכנסות ממסים מצביעים על התמתנות במגמת העלייה בהכנסות, כאשר הדבר תואם את ההערכות שלנו כי הצמיחה של המשק תימשך בשנה הקרובה, אם כי בקצב מתון מעט יותר מאשר ב-2010.
בהתאם לכך, הפעילות הממשלתית צפויה בהמשך השנה להסתכם בגירעון, כאשר ייתכן והעודף בגביית מסים הנובע מהתרחבות הפעילות הכלכלית יאפשר עמידה של הממשלה ביעד הגירעון השנתי שקבעה, של 3% תוצר (כ-25.2 מיליארד ₪). לעמידה ביעד הגירעון ישנה השלכה על יחס החוב לתוצר של ישראל, אשר מהווה עוגן התומך ביציבות המשק. ב- 2010 הצטמצם יחס זה ב- 3 נקודות אחוז והגיע ל- 76.2% תוצר. לשם השוואה, הממוצע במדינות ה- OECD עלה ב- 2010 ל- 84% בעקבות הגירעונות התקציביים הגבוהים שהצטברו במרבית ממדינות אלו במהלך המשבר. המשך התרחבות הפעילות הכלכלית בישראל ועמידה ביעדי הגירעון התקציבי, צפויים להביא להמשך הירידה ההדרגתית ביחס החוב לתוצר. לכך עשויה להיות השלכה חיובית גם על דירוג האשראי של ישראל.
נמשך הגידול בתיירות הנכנסת ברביע הראשון של השנה
בחודשים ינואר- מרץ 2011 נכנסו לישראל דרך האוויר כ-659 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות), ממוצע של 220 אלף כניסות לחודש. בהשוואה למספר כניסות התיירים ברבע האחרון של 2010, מדובר על עלייה של 7.3%. בהשוואה לרבע המקביל בשנת 2010 נרשמה עלייה של כ-19% במספר כניסות התיירים. ייתכן וחלק מהעלייה במספר כניסות התיירים ניתן לייחס למהומות שפרצו במצרים אשר גרמו לחלק מהתיירים לשנות את יעדם מסיני לאילת. כך לדוגמא, ברבע בראשון של 2011 נרשמה עלייה ניכרת במספר כניסות התיירים מרוסיה בטיסות ישירות לאילת, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2010. שקט ביטחוני באזור במקביל להמשך השיווק של התיירות בישראל יסייעו לצמיחה בענף. הערכתנו היא שבשנת 2011 יישבר שוב השיא במספר התיירים הנכנסים לישראל, כאשר התחזית היא לעלייה של 5%-10% במספר התיירים בהשוואה לשנת 2010.
על פי נתוני מועצת התיירות העולמית בשנת 2011 צפויה להימשך העלייה בתנועת הנוסעים האוויריים, אם כי בקצב איטי יותר משנת 2010. הארגון ציין מספר גורמים אשר ישפיעו על נתונים אלו וביניהם: המצב הביטחוני במדינות ערב במזה"ת, רעידת האדמה ביפן והשלכות האסון בכורים הגרעיניים וכן מחירי הנפט העולים המשפיעים על עליית מחירי הטיסות