מחלקת המחקר של FXCM: מן הפרוטוקולים של הישיבה האחרונה בבנק ישראל, מסתבר שבכירי הבנק ראו לנכון להעלות את הריבית על השקל למרות ההשלכות הברורות כל כך של צעד דרמטי כזה על שוק המט"ח המקומי. קצב גידול האינפלציה, ובמיוחד קצב הגידול בציפיות לאינפלציה, הנחשב כחשוב הרבה יותר בעיני בנקאים מרכזיים בעולם כולו, הביא אותם להעלות ב-0.5% את הריבית ובכך לפוגע הן בייצוא והן במאזן הבנק המושקע בכמות מכובדת כל כך במטבע האמריקאי.
מה שמעניין וחדש בהקשר לכך, היא הדאגה למערכת הבנקאית הישראלית עקב חשיפתה לשוק הנדל"ן המקומי. בבנק ישראל לא רוצים לראות כאן תסריט דומה לאירלנד, לספרד ובמיוחד לא לזה הדומה למה שקרה בארה"ב בשנת 2007-9. במדינות אלו, ירידה דרמטית במחירי הנדל"ן גרמו לסכנה חמורה עבור מוסדות פיננסיים גדולים ומכובדים. ללא עזרה ממשלתית רחבה, רבים ממוסדות אלו היו הופכים לחדלי פירעון ומפסיקים להתקיים. למעשה, המשבר הנוכחי באירלנד הינו דוגמא עכשווית מובהקת בה המדינה עצמה נכנסה לצרות גדולות בשוק האג"ח העולמי, ועל ידי לקושי משמעותי במימון הגירעונות התקציביים, בגלל הצורך להגן על המערכת הבנקאית הכואבת מהפסדי הנדל"ן.
הרצון לצנן את עליית מחירי הנדל"ן הישראלי ממשיך להיות יעד של הבנק המרכזי, ושל הממשלה, כי מחירים ברמות הקיימות או גבוהות מאלו מהווים בעיה פוליטית חמורה בציבור הרוכשים הפוטנציאלים. אבל, פיצוץ בועה ולא הורדה הדרגתית תגרום לצרות גדולות בהרבה וזה מה בנק ישראל החל לחשוש ממנו.
אז מדוע בכול זאת עלתה הריבית? כמו באירופה, כך גם כאן, בנק ישראל עדיין רואה את תפקידו העיקרי בריסון האינפלציה וזה ימשיך כך עד למשבר המשמעותי הבא שידרוש הרחבה לצורכי הצלה. קיימת תמיד התקווה שהדולר העולמי יציל במקצת את המצב אולם בעולם שבו הפדרל רזרב מתייחס לאינפלציה הקיימת כחשובה יותר כאשר מורידים ממנה את עלויות המזון והאנרגיה, קשה לצפות שהמטבע האמריקאי יראה חוזקה בקרוב.
בזירה המקומית, אנו צופים כרגע בהתייצבות של הדולר באזור ה- 3.44-45. האם לפנינו תיקון טכני מינורי שיחזיר את הדולר לאזור ה-3.5? האם הוא ימשיך בדרך מטה לכיוון יעד ה-3.38? קשה עדיין לומר. מבחינת בנק ישראל הרמות האלה כנראה נמוכות מדיי כי הוא עדיין קונה דולרים במאמץ לקרר את הפסימיות, אבל יהיה ביכולתו לפעול בצורה משמעותית רק במידה ותינתן לו רוח גבית מן העולם. דבר שעדיין לא באופק המיידי.