ממחקר שערכה חברת המידע העסקי BDI במסגרת BDI-CODE הבוחן את תפקוד הרשויות המקומיות בישראל עולה כי יציבות פיננסית של רשות מקומית הינה תוצאה ישירה, בין השאר, של הכנסות הרשות, של המצב הסוציו אקונומי של התושבים והיכולת לגבות מהם את מסי העירייה אך גם מהתנהלות יעילה של העירייה גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה פיננסית. עוד מצא המחקר כי ברשויות מסויימות שכר הבכירים מופרז ללא התאמה לגודל הרשות או לביצועיה
במקום הראשון בדרוג , כמו במחקר שנערך בשנה שעברה מדורגת ראשון לציון , העיר הרביעית בגודלה בישראל שמאכלסת כיום למעלה מ- 250,000 תושבים, בעיר שיעורי גביית מיסים של 83%. במקום השני מדורגת אשדוד שאף היא הצליחה לשמור על מקומה בדרוג והיא מצטיינת בשיעור גבייה של 87% למרות שהדרוג הסוציואקונומי של תושבי העיר עומד על 5 ( בדרוג נכללו ערים שיש בהן מעל ל- 50,000 תושבים בדרוג סוציואקונמי הנע בין 4 ל- 10) הדירוג הסוציו אקונומי מבדיל בין האוכלוסיות חזקות לבין החלשות על פי נתוני הלמ"ס ובוחן בין היתר ההכנסה הממוצעת לנפש, רמת המינוע של התושבים, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים, אחוז דורשי עבודה, יחס תלות ואחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה.
במקום השלישי מדורגת הרצלייה שהדרוג הסוציואקונומי של תושביה הוא 8 ושיעורי הגביה עומדים על 86% מהמקום החמישי לרביעי עלתה אשקלון שמציגה שיעורי גבייה גבוהים של 89% למרות שהדרוג הסוציואקונומי של תושביה עומד על 5. במקום החמישי מדורגת חולון שירדה מהמקום הרביעי אשתקד אך היא המובילה מבחינת שיעורי הגבייה בעיר שעומדים על 97%.
המחקר של BDI בחן את כל אוכלוסיית העיריות והמועצות בישראל והתבסס על שימוש ב-3 מקורות מידע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוחות כספיים של העיריות והמועצות ( דוחות מבוקרים לסיכום נתוני שנת 2009 ) ומאגרי המידע של חברת BdiCoface. על מנת לבחון חוסן פיננסי נבחרו מספר מדדים המשקפים את יכולתן של עיריות ומועצות לעמוד בהחזר חובות. כמו-כן, נבנה מדד של יעילות פעילות שמשקף את יעילות התנהלות של עירייה או מועצה. מטרת העבודה היתה לאתר את המועצות והעיריות בעלות פרופיל של סיכון עסקי, חוסן פיננסי מוסר תשלומים ויעילות הטוב ביותר.
בחמישייה השנייה מדורגות בהתאמה פתח תקוה, רמת גן, תל אביב יפו , נצרת עלית ורעננה. ירושלים מדורגת רק המקום ה- 15 אך עלתה מהמקום ה- 17 בשנה שעברה, שיעורי גביית המיסים בעיר עומדים על 80% והדרוג הסוציואקונומי של התושבים עומד על 4. חיפה מדורגת במקום ה- 19 ( עלתה מהמקום ה- 20 אשתקד ) , שיעורי הגבייה בעיר נמוכים ועומדים על 75% בלבד כאשר הדרוג הסוציואקונומי הוא 7 . בירת הנגב, באר שבע הצליחה לעשות את הקפיצה הגדולה בדרוג מהמקום ה- 27 אשתקד למקום ה- 21 שיעורי גביית המיסים בעיר עומדים על 87% והדרוג הסוציואקונומי על 5
אייל ינאי , מנכ"ל משותף בחברת COFACE BDI מסביר כי המחקר מבהיר כי לניהול נכון של העיר יש השפעה מכרעת על יציבותה הפיננסית של העיר . את המחיר על אי היציבות הפיננסית של הרשות משלמים התושבים – בין אם על ידי גבייה עודפת של ארנונה או היטלים ובין אם על ידי ירידה בשירותים המסופקים על ידי העירייה . לעיר עם יציבות פיננסית קל יותר לגייס כסף מהמערכת הבנקאית בריביות נמוכות והמשמעות היא שהיא יכולה להשקיע יותר בפיתוח העיר.
עם זאת יש גורמים נוספים שיכולים להשפיע על יציבותה של הרשות מלבד הניהול היעיל כמו לדוגמא כמות המפעלים והנכסים המסחריים בתחום העיר וכן ההתפתחות הנדל"נית של העיר. כך לדוגמא העיר אשדוד היא דוגמא לעיר שיש בתחומה איזורי תעשייה גדולים התורמים לרמת ההכנסות של הרשות, בנוסף העיר נהנתה בשנים האחרונות מתנופה נדל"נית וקלטה הרבה אוכלוסייה חדשה, חלקה אוכלוסיית עולים מצרפת שמעמדם הסוציואקונומי גבוה יחסית . גם העיר אשקלון נהנית מתנופה נדל"נית שמשמעותה גם גידול בהכנסות הרשות מהיטלים וארנונה.
לגבי שכר הבכירים ברשויות מציין אייל ינאי כי ניתן לראות כי לא קיימת התאמה בין ביצועי הרשות והכנסותיה לבין שכר הבכירים .ברשויות כמו באקה-ג’ת בעלת גירעון מצטבר של כ-50 מיליון ש"ח , שכר הבכירים הממוצע הוא 488 אלף לשנה למשרה. דוגמא נוספת היא דימונה בה שלושת הבכירים מרוויחים שכר שנתי ממוצע למשרה של 566 אלף ₪ למרות שהגרעון המצטבר מגיע לכ-29 מיליון ₪