"הפעלת שעון הקיץ תורמת לגידול של 15% בצריכה הפרטית בהשוואה לתקופה רגילה בשנה. גידול זה בא לידי ביטוי בגידול בפדיון המגזר העסקי בחודשים אלה בכ- 45 מיליון ₪. בנוסף השימוש בשעון קיץ תורם לעליית הפריון בעבודה ולחיסכון חלקי בעלויות החשמל בעלות כוללת של כ- 40 מיליון, זאת למרות השימוש המרובה במזגנים בחודשי הקיץ", כך עולה מבדיקה של אגף כלכלה ומסים בלשכת המסחר.
מאגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר נמסר כי בנוסף לניתוח הכמותי של הגידול בפדיון, ההשפעה המשמעותי ביותר של שעון הקיץ הינה פסיכולוגית - יותר שעות אור לזמן איכות ולבילוי עם המשפחה, לקניות וכדומה. כמו כן, יש לזכור כי שעון הקיץ מופעל בחודשי החופש הגדול – זמן בו גם כך הצריכה מוגברת.
"כל שעת אור נוספת הגדילה את צריכת שירותי הפנאי בהשוואה לשעון החורף. שעון הקיץ נתפס ע"י מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר באמצעות הארכת שעות הפנאי ונוחות גדולה יותר של קנייה בשעות אור" .
שעון הקיץ בישראל יתחיל בתאריך כ"ו באדר ב’ תשע"א 1.4.2011 בלילה שבין יום חמישי 31.3.2011 ליום שישי 1.4.2011- בשעה 2:00 לפנות בוקר יש להזיז את מחוגי השעון לשעה 03:00. שעון הקיץ יסתיים, בהתאם לחוק, בד’ תשרי תשע"ב 2.10.2011 בשעה 2:00 וימשך 185 ימים.*
מהערכות שמרניות של אגף הכלכלה ומסים בלשכת המסחר, בחודשים בהם מופעל שעון הקיץ כל שעת אור נוספת מביאה לתוספת פדיון של כ 350 אלף ₪ כתוצאה מהגדלת הצריכה הפרטית. בנוסף, שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים, ולחיסכון חלקי בעלויות שנאמד בכ- 40 מיליון ₪.
של הארכת שעון הקיץ, המשך הפעלתו עד תחילת נובמבר, בדומה למקובל באירופה ובארה"ב, תוסיף למשק 10 מיליון ₪ נוספים.