בנק ישראל מפרסם דין וחשבון לשנת 2010: הפעילות הכלכלית במשק הישראלי המשיכה להתרחב ב-2010 - המשך למגמה שהחלה ברביע השני של 2009, עם תחילת תהליך ההתאוששות של המשק מהשפעות המשבר העולמי. התוצר המקומי הגולמי גדל ב-2010 ב-4.6 אחוזים, תוך התרחבות מהירה של ההשקעה בנכסים קבועים, היצוא והצריכה הפרטית; שיעור הצמיחה ברביע האחרון של השנה עלה על 7 אחוזים. גידול התוצר לווה בעלייה של 3.5 אחוזים בתעסוקה, תוך עלייה של שיעור ההשתתפות, ובירידה של שיעור האבטלה עד ל-6.6 אחוזים - רק מעט מעל לשיעורה לפני תחילת המשבר (6.0 אחוזים). בנק ישראל העלה את תחזית הצמיחה ל- 2011 ל-4.5%.
במשך שנת 2010 היה שיעור האינפלציה 2.7 אחוזים - בתוך תחום יציבות המחירים. לעליית המחירים תרמה עלייה של 5 אחוזים בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, וכן עלייתם של מחירי האנרגיה ומחירי הפירות והירקות. שיעור האינפלציה ב-2011 צפוי להיות מעל תחום היעד, על רקע עליית מחירי הסחורות והנפט בעולם ותחזית להמשך הצמיחה המהירה של המשק הישראלי.
השנה נמשכו ההתפתחויות החיוביות במערכת הפיננסית המקומית. עמידותם של המוסדות הפיננסיים, ובתוכם הבנקים, התחזקה, והתבטאה בהמשך שיפור מבנה ההון שלהם. תהליך זה לווה בדרישות רגולטוריות לחיזוק הממשל התאגידי וניהול הסיכונים במוסדות הפיננסיים.
התפתחויות חיוביות אלו מלוות עדיין בסיכונים - בעיקר בעולם, אך גם במישור המקומי - ויש להמשיך ולפעול כדי למזער אותם, ולצמצם את הפגיעה במשק הישראלי, אם יתממשו. בפרט, מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב שאינו בר קיימא, האשראי לדיור גדל במהירות, ומירווחי הסיכון באג"ח החברות ירדו במידה ניכרת.
המדיניות הכלכלית תמכה בהתרחבות הפעילות השנה וסיפקה סביבה אמינה ויציבה למשק. תרם לגידול הפעילות גם השיפור בסביבה העולמית, בפרט התרחבות הסחר העולמי.
מטרתה של המדיניות המוניטרית הייתה לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד, תוך תמיכה בפעילות הכלכלית ושמירת היציבות הפיננסית. המדיניות המוניטרית נותרה השנה מרחיבה, והתבטאה בהעלאה הדרגתית של הריבית, עד 2 אחוזים בסוף השנה, וברכישת טבע חוץ; זו פעלה למיתון הייסוף - המושפע בין היתר מיבוא ההון לטווח קצר - ובכך הקטינה את הפגיעה ביצוא. במשך השנה יוסף שער החליפין הנומינלי האפקטיבי של השקל בכ-7 אחוזים. בנק ישראל רכש ב-2010 12 מיליארדי דולרים, כמחצית מהיקף רכישותיו ב-2009.
התאמת הריבית הייתה הדרגתית; זאת משום שבמשך השנה אפפה אי-וודאות גדולה את שיעור הצמיחה של היצוא ואת מידת התמדתה של ההתאוששות בעולם - שהיא תנאי הכרחי להמשך ההתרחבות של היצוא; ומשום שהמדינות המפותחות המשיכו לשמור על ריבית נמוכה, ופערי הריבית מולן מושכים יבוא הון לטווח קצר, הפועל לייסוף השקל, ובכך פוגע ביצוא.
בראשית 2011 נקט בנק ישראל צעדים נוספים בשוק מטבע החוץ: הוטלה חובת דיווח על עסקות החלף, על עסקאות עתידיות בשקל-מט"ח ועל עסקאות של זרים במק"ם ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות; כן הודיע בנק ישראל על הטלת חובת נזילות של 10 אחוזים על עסקות החלף ועל עסקאות עתידיות של תושבי חוץ במטבע חוץ - כדי להקטין את כדאיות יבוא ההון של זרים לטווח קצר, ובכך למתן את הייסוף הנובע ממנו. באותה עת הודיע האוצר על כוונתו לבטל את הפטור הניתן לזרים על רווחים מהשקעה במק"ם ובאיגרות חוב קצרות של הממשלה, במטרה להקטין את כדאיותן של השקעות אלה.