אנרג’יאן, הנסחרת בבורסות בתל אביב ובלונדון, הציגה הבוקר את תוצאותיה הפיננסיות למחצית הראשונה של שנת 2026. השורה התחתונה מציגה התאוששות תפעולית ופיננסית ברורה, הנתמכת בחזרתה של אסדת כריש לפעילות מלאה לאחר הפסקת העבודה הרגולטורית. החברה רשמה עלייה של 45% ברווח הנקי לאחר מס וגידול של 35% בתזרים המזומנים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לצד ירידה מסוימת בחוב נטו ברבעון השני.
במקביל לתוצאות, מדווחת החברה על צעד אסטרטגי משמעותי בשוק המקומי: חתימת הסכם חדש לאספקת גז טבעי לתחנת הכוח שורק. ההסכם משקף הכנסות חזויות של כ-1.4 מיליארד דולר לאורך 15 שנה, שבמהלכן תספק החברה כמות כוללת של עד 7.7 BCM גז טבעי.
העוגן הישראלי תופס נפח
החוזה מול תחנת הכוח שורק, הצפויה להתחיל לפעול בסוף 2029, מצטרף להסכמים קודמים שחתמה אנרג’יאן מול תחנות הכוח קסם ודליה 2. שלושת הפיגורים האלו יחד מייצגים עבור החברה צבר הכנסות עתידיות מובטח של יותר מ-5 מיליארד דולר.
תנאי החוזה בשורק: אספקה ראשונית של עד 0.5 BCM בשנה החל מסוף 2029, שתגדל לעד 0.6 BCM בשנה החל משנת 2035.
מנגנוני הגנה: ההסכם כולל רכיבי הגנה מקובלים בענף, כגון התחייבות Take-or-Pay, מנגנון מחיר רצפה והצמדה למדדים, לצד אפשרות לאספקה גמישה הניתנת להפסקה בעונות שיא הביקוש בקיץ.
המספרים שמאחורי ההפקה וההשקעות
בגזרת התפוקה, היקף ההפקה הממוצע של הקבוצה בשמונת החודשים הראשונים של השנה עמד על 135 אלף חביות שווה ערך נפט ליום, נתון המתיישב עם תחזית החברה השנתית (130-140 אלף חביות ליום). בחודש אוגוסט לבדו, לאחר חידוש הפעילות בישראל, טיפסה התפוקה לשיא של כ-180 אלף חביות ביום.
פרויקט הדגל של החברה, פיתוח שדה הגז קטלן וחיבורו לאסדת כריש, קלט במחצית זו השקעות בהיקף של 267 מיליון דולר. עד כה הושקעו בפרויקט מעל 60% מתקציב הפיתוח הכולל, העומד על 1.2 מיליארד דולר. הזרמת גז ראשונה מקטלן מתוכננת למחצית הראשונה של 2027.
בין הבטחה עתידית למבחן הביצוע
מהניתוח של נתוני החברה עולה תמונה של חברה שנעה בין צמיחה מרשימה לבין סיכונים תפעוליים שאי אפשר להתעלם מהם. העלייה ברווחים והסכמי האספקה ארוכי הטווח מעניקים לה יציבות פיננסית ונראות הכנסות גבוהה לשנים קדימה, במיוחד על רקע הביקוש הקשיח לגז טבעי בישראל.
עם זאת, המשקיעים צריכים לקחת בחשבון את האתגרים:
שיא בהשקעות הון: פרויקט קטלן בולע משאבים כספיים אדירים ברבעונים אלו, וכל עיכוב או חריגה בתקציב עלולים להעיק על תזרים המזומנים החופשי.
תלות בתשתיות ובצינורות יצוא: תוכניות הצמיחה של החברה נשענות בין היתר על השלמת צינור היצוא ניצנה רק בסוף 2028, ועל קידוחי חיפוש ביוון המתוכננים לאביב 2027.
רמת המינוף: למרות הירידה החלקית בחוב ברבעון השני, החברה עדיין פועלת תחת נטל חוב משמעותי הנדרש לשירות במקביל להשקעות העתק בפיתוח.