הרשות לניירות ערך והבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעו היום על הקמת צוותי עבודה משותפים לקידום שני פרויקטים אסטרטגיים מרכזיים לשנת 2027: הרחבת שעות המסחר בישראל באמצעות מסחר After Hours ואת בחינת יישום טוקניזציה של ניירות ערך בשוק ההון הישראלי.
שני המהלכים נועדו להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים הנהוגים בשווקים המובילים בעולם. זאת לאחר התאמת ימי המסחר ליום שישי, הרחבת האפשרות לפרסום דיווחים באנגלית וקידום צעדים לחיזוק הנזילות והתחרות בשוק.
צריך לומר כי במשך המסחר היומי בשוק המקומי לא פעם ישנן ניירות שלא מרכזות כלל סחירות, כך שהרחבת שעות המסחר לא בהכרח תועיל להם. גם פרויקט הטיילור מייד של הבורסה שנועד להגביר נזילות לא ממש הגיע לחברות הקטנות, אלא התרכז בחברות הגדולות של הבורסה, בהם בין כה יש נזילות.
על פי ההודעה, הצוותים יורכבו ממומחים מטעם רשות ניירות ערך, הבורסה וגורמים רלוונטיים נוספים בשוק ההון. עבודתם תתמקד בבחינת המשמעויות העסקיות, הרגולטוריות, הטכנולוגיות והתפעוליות של המהלכים, בזיהוי חסמים ובגיבוש המסגרות וההתאמות הנדרשות לצורך קידומם.
הרחבת שעות המסחר באמצעות After Hours
צוות העבודה הראשון יבחן אפשרות להנהיג בישראל מסחר After Hours בין השעות 17:30 ל-23:00, שיאפשר מסחר בניירות ערך גם לאחר סיום יום המסחר הרגיל בבורסה.
בשלב הראשון ייבחן מתווה למסחר במניות ואג"ח, כולל מניות דואליות וקרנות סל העוקבות אחר מדדים בינלאומיים. ניירות ערך אלה עשויים להיות מושפעים מהתפתחויות המתרחשות לאחר סיום המסחר בישראל, ובהן דיווחים מהותיים של חברות, פרסומים מאקרו-כלכליים והמסחר בשווקים המובילים בעולם ובראשם השוק האמריקאי.
בבורסה והרשות מסבירים: הרחבת שעות המסחר עשויה לאפשר למשקיעים מוסדיים ופרטיים להגיב באופן מהיר יותר להתפתחויות בשווקים הגלובליים ולהפחית את הצורך להמתין ליום המסחר הבא לצורך ביצוע עסקאות. בנוסף, המהלך עשוי לתרום להגדלת הנזילות בניירות הערך הנסחרים, לחיזוק הקשר בין השוק הישראלי לשווקים הבינלאומיים והמשך התאמתו של שוק ההון הישראלי לסטנדרטים המקובלים בזירות מסחר מובילות בעולם.
לפי המתווה הראשוני הנבחן, המסחר יחל בסמוך ככל האפשר לסיום יום המסחר הרגיל ויופעל באמצעות סביבת מסחר ייעודית ונפרדת. במסגרת עבודת הצוות ייבחנו, בין היתר, שעות המסחר, אוכלוסיית ניירות הערך, כללי המסחר, מנגנוני הפצת המידע לציבור, היערכות חברי הבורסה והיבטי התפעול והסליקה. בהמשך תיבחן האפשרות להרחיב את הפעילות גם למכשירים פיננסיים נוספים, לרבות נגזרים.
טוקניזציה של שוק ההון הישראלי
צוות העבודה השני יעסוק בבחינת טוקניזציה של ניירות ערך בשוק ההון הישראלי. טוקניזציה היא דרך לייצג נייר ערך או את הזכויות הנלוות אליו באמצעות רישום דיגיטלי מאובטח (טוקן) על גבי תשתית המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ’יין.
בבורסה וברשות לניירות ערך מסבירים כי המהלך עוסק בקידום השימוש בתשתיות דיגיטליות מתקדמות ביחס לנכסים פיננסיים כגון מניות, איגרות חוב, קרנות ומכשירי השקעה נוספים. במודלי הטוקניזציה אשר יבחנו, הנכסים עצמם וזכויות המשקיעים אינם משתנים וכך גם תחולתם של כללי הגילוי, הפיקוח והגנת המשקיעים. החידוש הוא בתשתית הטכנולוגית שבאמצעותה ניתן יהיה לרשום, להנפיק, להפיץ, לסחור ולסלוק את הנכסים. מכאן, טוקניזציה תוסיף לתשתית הקיימת שכבה חדשנית בעלת יכולות מתקדמות וערכים מוספים רבים.
עבודת הצוות אינה מתרחשת בחלל ריק - שוקי ההון בעולם עוברים בשנים האחרונות את אחד השינויים התשתיתיים המשמעותיים ביותר מזה עשורים, באמצעות התנסות ויישום של תשתיות מבוססות טוקניזציה.
את המגמה מובילות תשתיות השוק הפיננסיות המסורתיות עצמן, מסלקות מרכזיות, בורסות ובנקים מרכזיים, והיא נעה מפיילוטים והוכחות היתכנות ליישום מוסדי בשווקים מפוקחים. עם זאת, אימוץ התחום נמצא עדיין בראשיתו כאשר היקף הנכסים שכבר עברו טוקניזציה בעולם מוערך בעשרות מיליארדי דולרים, אך לפי תחזיות שונות הוא צפוי להגיע להיקף של מספר טריליוני דולרים עד שנת 2030.
כיום, מחזור החיים של נייר ערך נשען על שרשרת של מערכות, מתווכים, ספרי רישום ותהליכי התאמה שונים. תשתית חדשנית, מבוססת טוקניזציה, תאפשר לייעל ולחדש את התהליכים המסורתיים בשווקי ההון על-ידי, בין היתר, סליקה מהירה ובטוחה יותר באמצעות העברה אטומית של הנכס והתשלום כנגדו, שימוש בחוזים חכמים לצורך אוטומציה של אירועי חברה, תשלומי ריבית ותנאי העברה, וכן פתיחת ערוצי הפצה חדשים ופיתוח מוצרים ושירותים פיננסיים שאינם מתאפשרים כיום במסגרת התשתיות הקיימות.
לצד יתרונות אפשריים אלה, חשוב לזכור כי מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, המבקשת להשתלב בליבת שוק הון מוסדר, הנשען במידה רבה על אמינות התשתיות, ודאות משפטית, רציפות תפקודית והגנה על נכסי המשקיעים. מעבר לתשתיות מבוססות טוקניזציה עשוי אפוא ליצור גם סיכונים ואתגרים חדשים, ובהם סיכונים תפעוליים וטכנולוגיים, סיכוני סייבר, סוגיות של ממשל ושליטה בתשתית, וכן שאלות הנוגעות לוודאות הרישום, לסופיות העסקה וליכולת להתמודד עם תקלות, טעויות או אירועי קיצון. לפיכך, מימוש היתרונות הגלומים בטכנולוגיה מחייב לצד החדשנות גם בנייה של מנגנוני בקרה, ממשל וניהול סיכונים באופן שיבטיח עמידה בסטנדרטים הגבוהים של אמינות והגנה הנדרשים בשוק ההון.
במסגרת עבודתו יבחן הצוות את ההזדמנויות והאתגרים הכרוכים ביישום של טוקניזציה בשוק ההון הישראלי, את ההתאמות הרגולטוריות והתפעוליות הנדרשות וכן את הדרכים לקידום חדשנות תוך שמירה על הגנת המשקיעים, יציבות השוק ותקינות פעילות המסחר והסליקה.
ספי זינגר יו"ר הרשות לניירות ערך: "המהלכים שאנו מקדמים בשנים האחרונות יחד עם הבורסה הם חלק מתהליך רחב של חיבור שוק ההון הישראלי לשווקים המובילים בעולם. לאחר התאמת ימי המסחר, קידום דיווחים באנגלית ועידוד עשיית שוק, אנו ממשיכים כעת לשלב הבא בפיתוח השוק הישראלי. הרחבת שעות המסחר באמצעות After Hours נועדה לאפשר למשקיעים בישראל להגיב באופן מהיר ויעיל יותר להתפתחויות בשווקים הגלובליים ולהעמיק את החיבור בין השוק המקומי לזירות המסחר הבינלאומיות. לצד זאת, לטוקניזציה פוטנציאל משמעותי להגביר את היעילות, הנגישות והאטרקטיביות של שוק ההון המקומי עבור משקיעים וגורמים בינלאומיים. הקמת צוותי העבודה המשותפים תאפשר בחינה מעמיקה של ההזדמנויות והאתגרים בשני התחומים, לצד קידום חדשנות וחיזוק השתלבותו של שוק ההון הישראלי במערכת הפיננסית הגלובלית."
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב: "חלק מרכזי מהמהלכים שהבורסה מקדמת נועד להגדיל את היקף ההשקעות הזרות בכלכלה הישראלית ולהעמיק את החיבור של שוק ההון המקומי לשווקים הגלובליים. הארכת שעות המסחר תרחיב את שעות החפיפה עם השווקים הבינלאומיים ותיצור תנאים שיתמכו בהמשך הגידול בהשקעות הזרות, בהמשך למגמה שנרשמה בעקבות שינוי ימי המסחר. במקביל, בחינת הטוקניזציה היא נדבך נוסף במהלך רחב לשכלול שוק ההון הישראלי ולהתאמת תשתיות המסחר, הסליקה והרישום לסטנדרטים המתקדמים בעולם. בסופו של דבר, המהלכים הללו נועדו לשכלל ולפתח את שוק ההון הישראלי לטובת כלל המשתתפים בו - הציבור, המשקיעים המקומיים והחברות הישראליות ובמקביל להפוך אותו לנגיש ואטרקטיבי יותר למשקיעים בינלאומיים ולהרחיב את החיבור של החברות הציבוריות בישראל להון הגלובלי."