חטיבת השווקים פרסמה היום את הדין וחשבון השנתי על יתרות טבע החוץ לשנת 2010. יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2010 ב-10.2 מיליארדי דולרים, לעומת עלייה של כ-17 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב- 69.3 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרות השנה, בדומה לעלייתן בשנתיים הקודמות, היא בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל. מגמת הגדלת יתרות מטבע החוץ נמשכה ב-2010 גם במדינות מתקדמות ומתעוררות, בדומה למגמה בישראל, על רקע העובדה שהמשבר הפיננסי העולמי הדגיש את החשיבות שבהחזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות. העלייה ברמת היתרות ב-2010 באה לידי ביטוי בגידול ביחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון הלימות רמתן של היתרות. רמתם הגבוהה של יחסים אלו מחזקת את עמידות המשק בפני משברים ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית, ובכך משרתת את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדיו על פי החוק החדש.
תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחי הנומרר המטבעי שלהן בשנת 2010 הייתה 1.2%, לעומת 3.8% בממוצע בשנים 2001–2010. במונחי שקלים תשואת ההחזקה של תיק היתרות הייתה שלילית, בשיעור של 7.1%, עקב התחזקות השקל לעומת הדולר והאירו במהלך השנה. מספר המטבעות בנומרר המטבעי הוגדל ב-2010, במטרה להשיג פיזור טוב יותר ולצמצם את ההשלכות האפשריות של המשבר בתרחישי קיצון. התשואה במונחי נומרר הושפעה במידה רבה משני גורמים: מהרמה הנמוכה של הריביות והתשואות-לפדיון בשווקים הפיננסיים של המדינות המפותחות, ומהאריכות הממוצעת של היתרות, שהייתה קצרה מאשר ברוב השנים הקודמות. ההחלטה על אריכות ממוצעת קצרה יחסית התקבלה לנוכח הסיכון הגבוה של קבלת תשואת החזקה שלילית, הכרוך בניהול היתרות באריכות גבוהה יותר כאשר רמות הריבית והתשואות-לפדיון הן כה נמוכות. תרומת הניהול הפעיל בשנת 2010 הסתכמה ב-10 נקודות בסיס – לעומת תרומה ממוצעת של 20 נקודות בסיס בעשור האחרון, אך בדומה לממוצע זה ללא שנת 2009, שבה התרומה הייתה חריגה בגודלה. הרכיב העיקרי של תרומת הניהול הפעיל ב-2010 היה תוספת התשואה מבחירת הנכסים לתיק, במיוחד נכסי המירווח הקצרים. יש לציין, שהשנה תנאי הרקע לניהול יתרות מטבע החוץ היו מאתגרים, לאור העובדה שהמשבר הפיננסי העולמי נכנס לשלב חדש, שבו החששות של משקיעים בשווקים הבין-לאומיים התמקדו באי הוודאות לגבי כושר הפירעון של חלק מהמדינות החברות באיחוד האירופי.