מזרחי-טפחות: בנק ישראל לא ליווה אתמול את העלאת הריבית החדה בהכרזה על הגבלות נוספות בשוק טבע החוץ. הכרזה כזו, לו ניתנה, עשויה הייתה לבלום התחזקות מהירה בשער השקל כנגד הדולר לפחות בימים הראשונים לאחר ההחלטה.
ייתכן כי הודעה כזו תפורסם היום או בימים הקרובים, בשילוב ידיים עם האוצר. זאת במיוחד אם בכול זאת יהיה ייסוף מהיר מדי (ירידה ברורה מתחת לרף ה-3.5 תהווה מבחן ראשון).
בינתיים, ניתן להסביר זאת כך :
- החלטה אסטרטגית של בנק ישראל: לא ניתן לחתור עוד לשתי מטרות סותרות בו זמנית – פיחות השקל, שלנוכח הרפיון בדולר בעולם מחייב ריבית נמוכה בארץ, ובלימת האינפלציה, המחייבת ריבית גבוהה בהרבה. בנק ישראל קבע שסכנת האינפלציה חשובה יותר כעת מנזקי השקל החזק.
- בנק ישראל לא הודיע על הגבלות נוספות בשוק הדיור והמשכנתאות ונראה שבחר בריבית ככלי העיקרי לבלימת העלייה המהירה במחיר הדיור; לכן, נושא שער החליפין ינגן כעת כינור שני. כמובן, הגבלות נוספות בהחלט עשויות להיות מוכרזות בנפרד.
- בנק ישראל מקווה שהעלאות הריבית המתבצעות במקביל במדינות רבות בעולם (ואלו שממשמשות ובאות בגוש האירו, בבריטניה ואולי גם בארה"ב) ישובו ויקזזו את ההפרשים בין ריבית בנק ישראל לחו"ל וישחקו מעט את האטרקטיביות של המטבע הישראלי בעיני תושבי חוץ.
- בנק ישראל מתרשם מנתוני סחר החוץ (ייצוא הסחורות מישראל רשם עלייה שנתית בת 30% בשלושת החודשים האחרונים) ומסיק שהמשלוחים לחו"ל מצליחים להתמודד עם השקל החזק.
בנסיבות הללו, במבט לחודשים הקרובים:
- אם לא תחול תפנית חיובית בשער הדולר בעולם, יימשך ייסוף השקל בהשוואה לסל המטבעות בכלל והדולר האמריקאי בפרט, בכפוף לכך שלא תירשם תפנית שלילית בפעילות הכלכלית ו/או במצב הביטחוני והמדיני באזור.
- אם אכן התקבלה החלטה עקרונית לא להיאבק כעת בייסוף השקל, בנק ישראל יקטין את היקפי רכישות המט"ח; כתוצאה ינפיק פחות מק"מ לצורך עיקור ההזרמות הכרוכות ברכישות הללו. ירידה בהיצע המק"מ תקשה על תושבי חוץ לבצע עסקאות החלף לצורך המרת מט"ח בשקל ובדרך זו עשויה פעילותם בתחום להתמעט.
- הניחושים לגבי צעדים ממוקדים נוספים שעשויות הרשויות לנקוט בשוק מטבע החוץ ילוו את תהליך העלאת הריבית ויגדילו את דרגת אי הוודאות שתאפיין אותו.
ההשפעה על שוק המניות: שוק המניות פיגר מתחילת השנה אחר שוקי המניות בעולם בצל האירועים הביטחוניים במזרח התיכון, אך הדוחות הכספיים החיוביים נתנו לו רוח גבית מחודשת. העלאת הריבית החדה וההעלאות שתבואנה בעקבותיה תתקבלנה אצלו במידה מסוימת של אמביוולנטיות:
- מחד, עצם העלאת הריבית מתורצת בכך שהמשק מתרחב במהירות ואף קרב למיצוי יכולותיו, נקודה חיובית מבחינת החברות, כולל חברות עם לקוחות בארץ ובחו"ל.
- מנגד, עוצמת העלאת הריבית נובעת, לדברי בנק ישראל, מעלייה חדה בקצב האינפלציה, שאם לא תיבלם תסכן את היציבות הפיננסית במשק ותקשה בשלב מסוים על המגזר העסקי לתכנן מהלכים ולגייס הון/אשראי.
כתוצאה, ההשלכות על שוק המניות לא תהיינה אחידות:
- גם לאחר ההעלאה האחרונה, רמתה הנומינאלית והריאלית של הריבית נוחה ותומכת בהמשך ההתרחבות במשק, דבר שישתקף לחיוב בשוק המניות.
- חברות מוטות צריכה פרטית כגון רשתות שיווק ומזון עלולות להיתקל בהמשך בירידה קלה בביקושים, שתחילה תורגש פחות במוצרי יסוד ויותר במוצרים בני קיימא. עם זאת, הסמיכות לחג הפסח תדחה זאת בינתיים.
- חברות יצואניות תצטרכנה להתמודד עם שקל חזק יותר, המייקר את מוצריהן בחו"ל. יהיה עליהן להיערך לתרחיש בו השקל חזק מבעבר – לתקופה לא קצרה.
- חברות הביטוח תיפגענה במידה מסוימת, משום שהן מחזיקות איגרות חוב צמודות מדד, אך הפגיעה תהייה בדרך כלל מוגבלת משום ש:
o רוב ההחזקות הן במח"מ בינוני – ארוך, בעוד לדעתנו הפגיעה תורגש בעיקר באיגרות החוב הקצרות יותר.
o במגזר הממשלתי, מרכיב איגרות החוב הלא צמודות אצלן גבוה יותר.
o בתוך האפיק הצמוד למדד, מרכיב אג"ח החברות גבוה ממרכיב האג"ח הממשלתיות.
- הבנקים ייהנו מהעלאת הריבית, בין השאר בשל:
o מרווח האשראי גבוה בהרבה ממרווח הפיקדונות; העלאת הריבית תגדיל עוד יותר את הפער בינן ותשפר את הכנסות המימון.
o חשיפה חיובית לנכסים צמודי מדד, הנהנית מהעלייה בקצב האינפלציה.
חשוב לציין שבצל גורמי אי הוודאות הרבים, מקומיים וחיצוניים, השווקים השונים עשויים להפגין מידה גבוהה מהרגיל של עצבנות ותנודתיות בימים הבאים.