הודעתו של בנק לאומי על כוונתו לאפשר ללקוחות לרכוש, להחזיק ולמכור מטבעות קריפטו ישירות באמצעות מערכות הבנק היא בשורה חיובית, ואפילו מתבקשת. בכפוף לאישור בנק ישראל, השירות המתוכנן לתחילת 2027 עשוי להפוך את לאומי לבנק הישראלי הראשון שמאפשר מסחר ישיר בנכסים דיגיטליים כחלק מהשירות הבנקאי הרגיל. זהו עוד סימן לכך שהגיע הזמן להפסיק להתייחס לקריפטו כאל תופעה שנמצאת מחוץ למערכת הפיננסית.
מספיק להיכנס כיום לפייסבוק כדי להבין שהמסחר בביטקוין כבר כאן. קבוצות שבהן אנשים מבקשים לקנות ולמכור USDT ביטקוין ומטבעות אחרים פעילות מאוד. אלא שחלק מהפעילות מתנהל מחוץ למסגרות הפיננסיות המסורתיות, והצורך להתנהל בקבוצות מעין אלו אף חושף את האזרחים להונאות רבות. במשך שנים התקיימה בישראל אנומליה, מצד אחד הציבור רכש והחזיק קריפטו, ומצד שני המערכת הבנקאית התקשתה לעיתים להתמודד עם הכספים האלה כאשר חזרו אליה.
אפשר להבין כיצד זה קרה. בראשית דרכו הקריפטו נתפס אצל רבים כעולם של אנונימיות, העלמות מס, שוק אפור ופעילות עבריינית, וזאת למרות שזה דווקא המקום בו לכל דבר יש רישום ועקבות, ואנונימיות היא קשה מאוד. אלא שהעולם השתנה. הנכסים הדיגיטליים הפכו לחלק מוכר הרבה יותר מהמערכת הפיננסית וההשקעתית, והרגולציה סביבם התפתחה. ההתייחסות אל כל פעילות בקריפטו כאל פעילות חשודה כבר אינה עולה בקנה אחד עם המצב בשווקים.
בדיוק משום כך המהלך של לאומי חשוב. עבור האזרח שרוצה לרכוש קריפטו כחוק, לשלם מס כחוק ולדווח כחוק, הפעולה עדיין יכולה להיות מורכבת מדי, או לפחות לא אינטואיטיבית ופשוטה. מסחר בתוך הבנק עשוי לפתור חלק גדול מהחיכוך הזה. במקום להעביר כסף לגוף חיצוני ולאחר מכן להתמודד עם שאלות כאשר רוצים להחזיר אותו למערכת הבנקאית, האם צריך רואה חשבון לצרכי חישובי מס, הפעילות תתבצע בתוך מסגרת מפוקחת, כאשר מנגנוני הציות, זיהוי הלקוח והדיווח הם חלק מהמערכת.
יש לכך משמעות נוספת: תחרות. העלויות הכרוכות כיום בפעילות קריפטו בישראל גבוהות מאוד יחסית לעולם. כניסה של בנק גדול לתחום עשויה להפעיל לחץ על בנקים נוספים ועל נותני שירותים אחרים להציע פתרונות מתחרים. ככל שיותר גופים מפוקחים יתחרו על הלקוחות, אפשר לצפות לאורך זמן לשירות פשוט יותר, מוצרים נוספים ולהפחתת עלויות משמעותית.
אך לצד הברכות, אסור להתבלבל. צעד אחד של בנק אחד אינו אומר שמערכת הבנקאות הישראלית השלימה את המעבר לעידן הנכסים הדיגיטליים. עדיין קיימת כברת דרך משמעותית בהתמודדות עם כספים שמקורם בפעילות קריפטו, בהעברות בין ארנקים וזירות מסחר, בהוכחת מקור כספים וביצירת נהלים ברורים ומהירים עבור לקוחות שפעלו באופן חוקי.
המבחן האמיתי יהיה לכן לא רק כמה קל יהיה ללחוץ על "קנייה" באפליקציה. השאלה היא האם המערכת כולה תלמד להתמודד עם העולם החדש בלי להפוך כל לקוח שעוסק בקריפטו לחשוד מראש, ובה בעת בלי לוותר על המאבק בהלבנת הון ובעבירות מס. אלה אינן מטרות סותרות. להפך, ככל שהמערכת המפוקחת תהיה נגישה, יעילה ותחרותית יותר, כך יקטן התמריץ לפעול מחוץ לה.
לאומי עושה כאן צעד בכיוון הנכון. עכשיו צריך לראות האם מדובר במהלך נקודתי או בתחילתו של שינוי תפיסה במערכת הבנקאית הישראלית. הקריפטו כבר מזמן לא מחכה לבנקים. הגיע הזמן שהבנקים ידביקו את הקצב.
*הכותב הוא ד"ר, עו"ד, המתמחה בתחום הקריפטו והונאות קריפטו*