השווקים הפיננסים בעולם רשמו שבוע חיובי נוסף, על רקע רגיעה במישור הגיאו-פוליטי, שהובילה לירידה של כ-7% במחיר הנפט, וזאת במקביל להתמתנות בציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. המדדים המובילים בארה"ב רשמו עליות חדות בהובלת מניות הטכנולוגיה. עליות בשיעור גבוה נרשמו גם באירופה, לעומת מגמה מעורבת באסיה ובשוקים המתעוררים. בשוק המניות המקומי נרשמו ירידות קלות בסיכום שבועי, אך השקל בלט בהתחזקות מול הדולר, חזרה לרמה של כ-3 שקל. בשוקי איגרות החוב באר ה"ב ובאירופה נרשמה ירידת תשואות לאורך העקום, והדולר נחלש בשיעור קל מול מרבית המטבעות המובילים, אך התחזק בשיעור קל מול הין היפני לאחר פיחות חד בשבוע בקודם.
נתוני המאקרו בשבוע האחרון היו מעורבים, בדגש על צפי לשיפור בצמיחה הגלובלית לעומת סימני שאלה שעלו משוק העבודה האמריקאי. מחד, סקרי הציפיות בסקטור העיסקי המשיכו את המגמה החיובית ומשקפים צפי לסביבת צמיחה גבוהה יותר במחצית השנייה של השנה. מבחינה גלובלית, נרשם עלייה נוספת במדד מנהלי הרכש, וזאת בהובלת מרבית המשקים המובילים בעולם, תוך התרחבות הפעילות בענפי התעשיה והשירותים, למעט סין שבה נרשמה ירידה במדד ביולי. לעומת זאת המדד בגוש היורו, הפתיע עם המשך עלייה, וזאת למרות הזינוק במחיר האנרגיה במהלך החודש, ולמעשה המשיך את מגמת השיפור נרשמה בחודשים האחרונים, תוך שהוא מצביע על התרחבות בענפי התעשיה והשירותים.
בארה"ב, השיפור במדדי ה-ISM בלט בענפי התעשיה עם עלייה במדד הכללי ל-55.6, רמתו הגבוהה ביותר ב-4 השנים האחרונות, כאשר מדד השירותים רשם עלייה קלה וממשיך לשקף התרחבות בפעילות. רכיבי המחירים במדדים אלו הצביעו ביולי על מגמות מנוגדות, כלומר תמתנות קלה בתעשייה לעומת עלייה בשירותים.
אמנם רכיבי המחירים ירדו מרמות השיא המקומי שנרשמו ברבעון השני של השנה בהשפעת המלחמה, אך הם נעים לאחרונה סביב רמה של 70, רמה שבעבר הייתה עיקבית עם סביבת אינפלציה גבוהה, כך שביחס לסביבת האינפלציה הנוכחית רכיבי המחירים מצביעים על סיכון כלפי מעלה בחודשים הקרובים.
העלייה במדד ISM תעשייה ביולי לוותה בתמהיל חזקה שכלל עלייה ברכיבי הייצור, ההזמנות החדשות והתעסוקה. מדד השירותים רשם שינוי מתון ביחס ליוני (54.1), ובאופן כללי ממשיך לשקף התרחבות בפעילות כאשר ביולי נמשכה מגמת העלייה ברכיבי הפעילות העיסקית השוטפת ובהזמנות החדשות.
מנגד, נתוני התעסוקה בארה"ב לחוש יולי היו חלשים באופן יחסי, ומתונים מאשר ההערכות המוקדמות. ביולי נגרעו כ-23 אלף מועסקים, על רקע ירידה של 53 אלף עובדי ממשל, כך שבסקטור הפרטי התוספת הייתה חיובית מתונה של 30 אלף. מעבר לעלייה המתנוה מהצפוי ביולי (שאיפיינה גם את הרבעון השלישי אשתקד, כך שייתכן שבחלקה היא נובעת מקשיים בניכוי העונתיות) נרשם גם עדכון כלפי מטה לנתוני החדשים הקודמים בהיקף של כ-100 אלף מועסקים.
במקביל, הירידה בשיעור האבטלה נמשכה גם ביולי, והוא ירד ל-4.1%, כאשר הירידה באבטלה ממשיכה להיות מלווה במגמת ירידה בשיעור ההשתתפות. באופן כללי, הירידה בהיקף המועסקים של שיווי משקל, סביב תעסוקה מלאה, על רקע הקשחת מדיניות ההגירה והדמוגרפיה בארה"ב מובילה לתנודתיות גבוהה יותר בנתונים החודשיים סביב רמה נמוכה יחסית לזו שנרשמה בשנים האחרונות. עם זאת, התוספת הממוצעת בשנה האחרונה, בסקטור הפרטי מספקת תמונה טובה יותר של שוק העבודה, סביב כ-50 אלף מועסקים לחודש, תוספת שמסתמנת כשיווי המשקל החדש הנדרש בכדי לשמור על יציבות יחסית בשיעור האבטלה.
למרות תוספת המועסקים הנמוכה בחודשים האחרונים, שכאמור ייתכן ובחלקה משקפת בעיות בניכוי העונתיות, הביקוש לעובדים ממשיך להיות גבוה יחסית. היקף המישרות הפנויות עלה ברבעון השני לרמה ממוצעת של כ-7.5 מיליון לעומת כ-7 מיליון ברבעון הראשון של השנה. התפתחות זו לצד הירידה באבטלה, הובילו למגמת עלייה מחודשת ביחס שבין המישרות לבין מספר המובטלים לרמה של מעל ל-1. במקביל נתוני דורשי העבודה החדשים ירדו לאחרונה מתחת לתוואי של השנים הקודמות. למרות זאת, החדשות הטובות בנוגע לאינפלציה הן שקצב עליית השכר השנתי התמתן בחודשים האחרונים וירד ביולי ל-3.2%, ומפחית את הסיכון לעלייה ממשוכת ומשמעותית באינפלציה, אך העלייה ביחס שבין המישרות הפנויות לאבטלה, מציבה סיכון כלפי מעלה להערכה זו.
לסיכום, השיפור בפעילות נובע משילוב של תנאים פיננסים נוחים וזאת על רקע רמות אבטלה נמוכות והאצה בהשקעות, כל זאת כאשר הממשל ממשיך לנהל מדיניות פיסקאלית פרו מחזורית. כמו כן, סביבת התנאים הפיננסים הנוכחית נוחה, ותומכת בהמשך שיפור בפעילות בהמשך השנה. אמנם נתוני התעסוקה בחודשים האחרונים היו מתונים יחסית, אך התמונה הכללית של שיפור בפעילות לצד עלייה בביקוש לעובדים ורמות נמוכות של דורשי עבודה חדשים, מספקים תמונה מאוזנת וחיובית יותר. לפיכך, על רקע הערכות חיובית בנוגע לסביבת הפעילות, המפתח למדיניות המונטארית בארה"ב בחודשים הקרובים טמון יותר בהתפתחות האינפלציה. במידה ולא תחול התמתנות באינפלציה בחודשים הקרובים הסיכון להעלאת ריבית בספטמבר-אוקטובר יעלה באופן ניכר, אך במידה ולא תחול האצה מחודשת בשכר, גם את תתבצע העלאת הריבית היא צפויה להיות מוגבלת יחסית לכ-1-2 העלאות.
נמשכת ההתאוששת בפעילות המשק, כולל סימנים להאצה בשכר
בישראל, סקר המגמות בעסקים לחודש יולי הצביע על המשך ההתאוששות בסנטימנט העסקי, התאוששות שמקיפה את מרבית הענפים העיקריים. הערכת המצב הכללית של הפירמות מתקרבת לרמות הממוצעות שאיפיינו אותה טרום הסבב האחרון מול אירן, ורכיב הציפיות אף גבוה במעט מהרמה הממוצעת טרום המלחמה.
במקביל, נרשמה עלייה נוספת בעודף הביקוש (הפער בין מגבלות ההיצע לביקוש), ואף הוא מתקרב לרמתו טרום המלחמה. השיפור בעודף הביקוש בחודש האחרון נבע יותר מעלייה במגבלת העובדים לעומת יציבות יחסית במגבלת הביקוש. התפתחות זו עיקבית עם נתוני התעסוקה האחרונים שהצביעו על שוק עבודה הדוק ובראשם שיעור אבטלה נמוך, עלייה ביחס שבין המישרות הפנויות לשיעור האבטלה הרחבה ובשבוע אחרון גם האצה בקצב עליית השכר. האומדן הראשון לחודש יוני הצביע על עלייה חדה בשכר הממוצע של ישראלים בשיעור של 7.7% וזאת בהמשך לעלייה של 6.6% במאי.
במהלך השנים האחרונות נרשמו מספר זינוקים משמעותיים בשכר הממוצע, שבחלקם נבעו משינויים בהיקף ובהרכב התעסוקה (למשל בתקופה הקורונה או עקב המלחמה והשבתת המשק). לעומת זאת, האומדן הראשון לחודש יוני הצביע על תמהיל חזק ולפיו לצד העלייה החדה בשכר גם קצב העלייה במספר המישרות עלה בכ-2% ביחס ליוני אשתקד. התפתחות זו משקפת עלייה בסיכוני האינפלציה בהמשך השנה, בפרט עם התפוגגות השפעת הייסוף המהיר בשער החליפין של השקל.
השיפור המסתמן בשוק העבודה הוביל בחודשים האחרונים גם לעלייה בקצב הצריכה. ההוצאות בכרטיסי אשראי התאפיינו בתנודתיות גבוהה על רקע המלחמה, אך לאחר התאוששות מהירה עם תום המלחמה, רמת ההוצאות התייצבה בחודשים האחרונים סביב 5.5%-6% מעל לרמתה טרום המלחמה בתחילת השנה. בנוסף, נתוני יצוא השירותים הצביעו על המשך מגמת העלייה ברבעון השני, במקביל להאצה שנרשמה בחודשים האחרונים גם ביצוא התעשייתי.
אמנם השפעות הייסוף הרלוונטיות צפויות לבוא לידי ביטוי בשנה הבאה, אך העלייה החדה בפעילות היצוא מפחית המידה מסויימת את הלחץ לפעולה מצד בנק ישראל בכחל הנוגע לשער החליפין של השקל. חיזוק לכך התקבל גם מנתוני הפעילות של הבנק בשוק המט"ח לחודש יולי שמהן עלה שהבנק לא ביצע רכישות וזאת לאחר התערבות בהיקף מצטבר של כ-1.8 מיליארד דולר במאי-יוני. המסר העולה מסקר מגמות בעסקים ממשיך לשקף שחיקה ניכרת ברווחיות חברות התעשייה על רקע הייסוף בשקל, לעומת הרעה מתונה יחסית בקרב חברות השירותים. המסר החיובי יותר ממשיך להתקבל מכך שחברות התעשייה והשירותים לא מדווחות על שינוי משמעותי לרעה בכל הנוגע להזמנות בחדשות.
בתוך כך, נתוני הפעילות בשוק המט"ח לרבעון השני של השנה חיזקו את ההערכה כי הייסוף החד במהלך התקופה הנונע על ידי המוסדיים המקומיים. במהלך הרבעון השני מכרו המוסדיים סכום נטו של כ-14 מיליארד דולר, כך שמתחילת השנה הם מכרו נטו כ-19 מיליארד דולר ואילו בשנה האחרונה הגיעו המכירות לסכום מצטבר גבוה וחריג של כ-43 מיליארד דולר. מכירות המט"ח של המוסדיים שיקפו שילוב של הקטנת החשיפה המט"חית במקביל להתאמות בגין העלייה החדה שנרשמה בשוקי המניות. במבט קדימה, אנו מוסיפים להעריך כי המשך התחזקות השקל בסביבה הנוכחית אינו טריוואלי. ראשית מהפן הגלובלי התגברות הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב, תומכת בדולר בעולם, כאשר הלחץ להיחלשות השקל עשוי להתגבר במידה ועליית התשואות תוביל גם להיחלשות בשוק המניות. בפן המקומי, בלימת מגמת הירידה בשיעור החשיפה של המוסדיים, אי הודאות הפוליטית, ומדיניות בנק ישראל שמייחסת חשיבות גבוהה מאוד לשער החליפין, כל אלה מהווים גורמים שתומכים בהתייצבות ואף נטייה להיחלשות של השקל מהרמות הנוכחיות.
כפי שציינו בסקירות הקודמות, ההשפעה של ההתפתחויות הגיאופוליטיות על השוק המקומי גברה בין היתר בשל ההשפעה על מחירי הנפט, התפתחות מגבלות ההיצע וההשפעה שעל שער החליפין של השקל. לאחר שבשבועות הקודמים נרשמה התמתנות בציפיות להפחת הריבית בישראל, אנו הערכנו כי בהנחה וטראמפ לא יחתור לעימות ממושך, בשל לוח הזמנים הפוליטי (בחירות האמצע בארה"ב), רגיעה במצב ובמחירי הנפט עשויים לאפשר להערכתנו מהלך הפחתה אחד נוסף עד לסוף השנה. אנו ממשיכים להעריך כי בהנחה ולא יתגברו מחדש הלחצים להתחזקות השקל, לא צפויה יותר מהפחתה אחת נוספת וזאת על רקע שוק העבודה ההדוק, צפי לעלייה בסביבת האינפלציה עם התפוגגות השפעות הייסוף וסביבת ריבית שקרובה לרמתה הניטראלית.