אתמול שוב חזר התסריט המוכר. מניית פלסאנמור זינקה בעשרות אחוזים לאחר הודעה חיובית על שיתוף פעולה עם רשות החדשנות ומשרד הבריאות, שהציתה מחדש את האופטימיות סביב החברה. אלא שהאופוריה הייתה קצרת מועד.
זמן קצר לאחר מכן פרסמה החברה תשקיף מכר לרישום של עד 3.125 מיליון מניות, הניתנות להנפקה בעקבות מימוש כתבי אופציה שהוקצו בהנפקה פרטית שבוצעה בסוף יוני. אמנם מדובר בתשקיף מכר ולא בגיוס הון חדש, אך מבחינת השוק המשמעות ברורה: פוטנציאל להגדלת היצע המניות ודילול נוסף של בעלי המניות.
מי שעקב אחרי פלסאנמור בחודש האחרון התקשה שלא לחוש תחושת דז’ה וו.
רק לפני שבועות ספורים זינקה המניה במאות אחוזים בעקבות ההתלהבות מהאפשרויות העסקיות בארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן, עוד באותו הלילה, ניצלה החברה את העלייה כדי לבצע גיוס של כ-7.5 מיליון דולר, בתנאים שהעניקו למשקיע הפרטי דיסקאונט אפקטיבי משמעותי ביחס למחיר השוק באותה עת. גם אז בעלי המניות הקיימים שילמו את המחיר באמצעות דילול.
מבחינת הנהלת החברה, ובראשה המנכ"ל אלעזר זוננשיין, אפשר להבין את ההיגיון. חברה שעדיין אינה רווחית צריכה מזומנים, וכאשר מחיר המניה מזנק, זהו חלון הזדמנויות אטרקטיבי לחזק את הקופה. דירקטוריון שלא ינצל אפשרות לגייס הון בתנאים נוחים לחברה עלול להיחשב כמי שאינו ממלא את חובתו כלפי החברה.
אלא שקיים גם צד שני למשוואה.
כאשר כמעט כל הודעה חיובית מלווה זמן קצר לאחר מכן במהלך שמגדיל את מספר המניות או מאפשר למשקיעים קיימים לממש רווחים, השוק מתחיל להפנים דפוס פעולה. המשקיעים עלולים להסס להצטרף לראלי הבא מתוך חשש שגם הפעם הוא יסתיים במהלך הוני שיפגע במחיר המניה.
האם זו תהיה הפעם האחרונה? קשה להאמין. כל עוד מחיר המניה מגיב בעוצמה לחדשות חיוביות, לחברות קטנות הנסחרות בוול סטריט קיים תמריץ ברור לנצל את חלון ההזדמנויות כדי לחזק את מאזניהן. זהו חלק מכללי המשחק בשוק ההון.
אבל גם לכללי המשחק יש מחיר. אמון המשקיעים הוא משאב שקשה לבנות וקל לשחוק. אם המשקיעים יתחילו לראות בכל זינוק במניה הקדמה לעוד דילול, ההתלהבות מההודעה החיובית הבאה עלולה להיות מתונה הרבה יותר.
בסופו של דבר, בוול סטריט אולי יש הרבה משקיעים חדשים שמוכנים להאמין בסיפור הבא, אבל גם להם יש זיכרון. וככל שהתבנית חוזרת על עצמה, כך גובר הסיכון שהשוק יתחיל לתמחר לא רק את הפוטנציאל של פלסאנמור - אלא גם את ההסתברות לדילול הבא.