רק לפני כמה שבועות נראה היה שקטאר מתקרבת לתחילת ההתאוששות ממשבר ה-LNG שפקד אותה. חברת האנרגיה הממשלתית QatarEnergy נערכה להחזיר בהדרגה לפעילות את מתקני ההנזלה שלא נפגעו, ובמדינה העריכו כי ניתן יהיה להתחיל להעלות את התפוקה בתוך שבועות.
האירועים האחרונים במצר הורמוז שינו שוב את התמונה.
ב-7 ביולי נפגעה מכלית ה-LNG הקטארית Al Rekayyat סמוך לחופי עומאן. הפגיעה גרמה לשריפה בחדר המכונות ולפינוי אנשי הצוות. מכלי הגז עצמם לא נפגעו, אך האירוע המחיש מחדש את הסיכון הכרוך בשיט באזור.
בעקבות התקיפה הסתובבו כמה מכליות שהיו בדרכן למתחם ראס לפאן, והמהלך המתוכנן להעלאת התפוקה נעצר. לפי דיווחים, מנכ"ל QatarEnergy סעד אל-כעבי החליט להשאיר את הפעילות במתחם ברמה מינימלית ולהפחית את מספר האוניות המגיעות אליו.
חשוב לדייק: קטאר לא עצרה ייצור שכבר חזר לשגרה. מתקני ההנזלה עדיין לא שבו לפעילות רחבה, וההחלטה האחרונה דוחה את תוכנית ההחזרה ההדרגתית שלהם.
מאז הפגיעה במכלית החריף חוסר הוודאות. איראן הודיעה על הגבלות נוספות במצר הורמוז, בעוד ארצות הברית טענה כי כלי שיט עדיין מצליחים לעבור בו. גם אם המעבר לא נעצר לחלוטין, התנועה רחוקה משגרה.
חלק מחברות הספנות שינו מסלולים, חלק מהמכליות נמנעו מהמעבר ואחרות כיבו את מערכות הזיהוי שלהן. במקביל, עלויות הביטוח זינקו וחלק מהמבטחים המליצו לבעלי אוניות להשהות הפלגות באזור.
עבור קטאר מדובר בחסם מהותי. כמעט כל יצוא ה-LNG שלה עובר דרך מצר הורמוז, ואין לה נתיב חלופי משמעותי שיכול להחליף אותו. לכן, גם אם חלק מקווי הייצור במתחם ראס לפאן יוכלו מבחינה טכנית לחזור לפעילות, לא ניתן להפעיל אותם לאורך זמן בקצב גבוה ללא תנועה סדירה של מכליות.
זהו גם ההבדל בין ייצור גז לבין יצוא LNG. הגז צריך לעבור תהליך הנזלה, להיטען על מכליות ולהגיע ללקוחות מעבר לים. כאשר תנועת הספינות נפגעת, שרשרת האספקה כולה נעצרת, גם אם חלק מהמתקנים עצמם כשירים לפעולה.
ההתפתחויות האחרונות מערערות גם את התחזיות לשוק. סוכנות האנרגיה הבינלאומית הניחה כי תנועת המכליות במצר הורמוז תתאושש במהלך הרבעון השלישי של 2026, וכי המתקנים שלא נפגעו יחזרו בהדרגה לפעילות מלאה עד תחילת הרבעון הרביעי.
כעת ההנחות האלה נראות פחות ודאיות.
עם זאת, השוק העולמי אינו תלוי רק בקטאר. עלייה בייצור בצפון אמריקה, באפריקה ובאזורים נוספים קיזזה חלק משמעותי מהירידה ביצוא מהמפרץ. לכן, ההתפתחויות אינן מבטיחות מחסור מיידי.
הן כן משאירות את שוק ה-LNG הדוק, רגיש ותלוי יותר בכל שינוי ביטחוני באזור. עיכוב נוסף בחזרת היצוא הקטארי עלול לתמוך במחירים גבוהים יותר, במיוחד לקראת החורף באירופה ובאסיה.
המשמעות חורגת בהרבה מקטאר עצמה. המדינה היא אחת מספקיות ה-LNG החשובות בעולם, וכל עיכוב ממושך בחזרת היצוא שלה מצמצם את מרווח הביטחון של השוק העולמי. בתקופה שבה אירופה ואסיה מתחרות על מטענים, גם שיבוש חלקי ומתמשך עלול להקפיץ את מחירי הגז, לייקר את ייצור החשמל ולהתגלגל למחירי האנרגיה במדינות רבות.
השורה התחתונה ברורה: קטאר עדיין רחוקה מחזרה לפעילות רגילה, והנזק למתקנים הוא רק חלק מהבעיה. כל עוד מצר הורמוז אינו נתיב בטוח ויציב, חלק משמעותי מאספקת ה-LNG העולמית נותר תחת איום. אם המצב יימשך, האירוע עלול להפוך מאתגר מקומי של קטאר לזעזוע משמעותי בשוק הגז ובמחירי האנרגיה בעולם.
הכתבה בשיתוף - מערכת FocusFin מידע חכם לשוק ההון.