השקל החזק ממשיך לגבות מחיר מהחברות הישראליות, ומשרד האוצר נאלץ לפתוח את הארנק. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, הציג היום (ג’) תוכנית סיוע מיידית בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, המיועדת לתמוך בענפי ההייטק והייצוא. המטרה המוצהרת היא להעניק לחברות מרווח נשימה מול הייסוף המהיר של המטבע המקומי, שמייקר את השירותים והמוצרים הישראליים בעולם ופוגע בתחרותיות הכלכלית. עבור המשקיעים והיזמים בשוק המקומי, מדובר בניסיון ממשלתי ממוקד למנוע גלי פיטורים והעתקת פעילויות לחו"ל, אך המבחן האמיתי יהיה במהירות שבה הכסף יגיע לשטח.
הזרקת נזילות להייטק: מאריכים את חבל ההצלה לסטארט-אפים
ענף הטכנולוגיה, שמהווה מעל מחצית מהייצוא הישראלי, מקבל את נתח הארי של התוכנית. כמיליארד שקל יוקצו לרשות החדשנות לצורך הפעלת מסלול מענקים מהיר, שיפעל במנגנון של תמיכה ממשלתית כנגד גיוס הון פרטי (Matching).
היעד המרכזי של המהלך הוא הארכת תקופת הפעילות, המונח המקצועי בענף הוא Runway, של חברות בשלבי הזנק וצמיחה. כאשר חברות הייטק מגייסות כסף בדולרים אך משלמות משכורות והוצאות בשקלים, התחזקות השקל מכווצת את קופת המזומנים שלהן במהירות. המענקים הללו נועדו למנוע מצב שבו חברות טכנולוגיה מבטיחות ייסגרו רק בשל תנודות זמניות בשוק המט"ח. עם זאת, באוצר כבר מבינים כי לא מדובר בפתרון קסם, ובמקביל תוקם ועדה בין-משרדית לבחינת שינויים מבניים עמוקים יותר לקראת תקציב 2027.
הטבות מס לתעשייה המסורתית: מענקי מיכון ופחת מואץ
התוכנית אינה פוסחת על התעשייה המקומית והיצואנים המסורתיים, שמתמודדים גם הם עם שחיקת הרווחיות בגלל שער החליפין. חבילת הצעדים לתעשייה כוללת:
השקעה בטכנולוגיה ייצורית: 175 מיליון שקל יוקצו כמענקים לרכישת מיכון וציוד מתקדם, במטרה להעלות את הפריון של המפעלים.
הקלות מס בשווי 360 מיליון שקל: הרחבת הטבת ה’פחת המואץ’ לחברות תעשייה יצואניות. משמעות הצעד היא האפשרות לנכות את שווי הציוד מההכנסה החייבת במס בקצב מהיר יותר, מה שמקטין את תשלום המס המיידי ומותיר יותר מזומנים בידי החברות.
תמיכה בשיווק ובהכשרות: 25 מיליון שקל יופנו להרחבת פעילות מכון הייצוא, לצד 10 מיליון שקל בלבד שיוקדשו להכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים.
הפיל שבחדר והלחץ על בנק ישראל
מאחורי המספרים הגדולים וההצהרות על "פריחה כלכלית" מצד שר האוצר, מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר. גם ראשי התעשייה מודים כי התוכנית הנוכחית היא רק נדבך ראשון, וכי נדרש תכנון ארוך טווח כדי לתקן את עומק הפגיעה בכושר התחרות של ישראל.
מעבר לכך, התוכנית חושפת פעם נוספת את המתח שבין המדיניות הפיסקלית של הממשלה למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי. שר האוצר ניצל את הבמה כדי לשלוח רמז עבה, ואף קריאה ישירה, לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית בצורה חדה. לטענת סמוטריץ’, הורדת ריבית היא התשובה האמיתית שתזניק את המשק.
בנק ישראל, הפועל כגוף עצמאי, בוחן את תמונת האינפלציה הכוללת ולא רק את טובת היצואנים. הזרקה של 1.6 מיליארד שקל לשוק היא צעד מרחיב, שעלול דווקא לתמוך בלחצים האינפלציוניים. אם הממשלה תמשיך להזרים כספים בזמן שבנק ישראל מנסה לצנן את הכלכלה באמצעות ריבית גבוהה, המשק הישראלי עלול למצוא את עצמו במסלול התנגשות שיקזז את השפעת הסיוע הנוכחי.