צוות עבודה משותף לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך מפרסם היום את הדוח הסופי בנושא "מודלי תגמול בפעילות הציבור בניירות ערך.
הצוות שגיבש את המודל החדש לתגמול בשוק ההשקעות ממליץ על מעבר הדרגתי למבנה עמלות אחיד ושקוף יותר. ההמלצות ייושמו בשלבים, כאשר כל שלב יקודם בהתאם למורכבות הרגולטורית הנדרשת, ובמקביל ייבחן אופן הסתגלות השוק לשינויים. בהמשך נשקלת החלת המודל גם על שחקנים נוספים בשוק, ובהם בנקים וחש"בים.
בשלב הראשון יתאפשר לבנקים להציע ללקוחות חבילות שירותים הכוללות פעילות בניירות ערך ובנכסים פיננסיים בתמורה לעמלה כוללת. בנוסף, הבנקים יורשו לגבות עמלת ייעוץ ייעודית ונפרדת עבור שירותי ייעוץ השקעות, במקום לשלב אותה בדמי ניהול פיקדון ניירות ערך. העמלה תוכל להשתנות בהתאם לסוג השירות – מתמשך או חד-פעמי, אנושי, דיגיטלי או היברידי. לפי ההמלצות, קבלת ייעוץ לא תותנה ברכישת שירותים נוספים ולא תהווה תנאי לניהול תיק השקעות.
בשלב השני מוצע להחליף את מנגנון עמלת ההפצה הנהוג כיום בקרנות נאמנות בעמלת תיווך אחידה של 0.2% משווי היחידות הנרכשות. העמלה תשולם על ידי מנהל הקרן לגוף המייעץ ותיגבה לאורך תקופת ההחזקה. המודל יחול על כלל קרנות הנאמנות, למעט קרנות כספיות, ויחול רק על רכישות שבוצעו במסגרת ייעוץ השקעות. במקביל, מוצעת האחדה של מנגנון גביית עמלות קנייה ומכירה בכל סוגי קרנות הנאמנות, למעט קרנות כספיות, כך שבכל עסקת קנייה או מכירה ניתן יהיה לגבות עמלה מהלקוח.
השלב השלישי מתמקד בדמי ניהול פיקדון ניירות ערך. לפי ההמלצה, השירות ייגבה כסכום שקלי קבוע בתדירות חודשית עבור כלל נכסי הלקוח, בישראל ובחו"ל, במקום מודלים המבוססים על שיעור משווי התיק. בנוסף, ייבחן מנגנון מדרגות לפי גודל התיק, במטרה להגן על לקוחות בעלי תיקי השקעות קטנים ולהתאים את התמחור לעלויות בפועל.
אם ההמלצות יאומצו במלואן, הן עשויות לשנות את מקורות ההכנסה של מערכי הייעוץ וההפצה בשוק ההון ולהגביר את שקיפות העלויות עבור המשקיעים. מנגד, חלק מהשינויים, ובפרט בתחום קרנות הנאמנות, עדיין מחייבים תיקוני חקיקה ותקנות, כך שהשפעתם בפועל תיבחן רק לאחר השלמת תהליך האסדרה ויישומו בשוק.
יו"ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר: "הרשות שמה לעצמה מטרה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת לשפר את התחרות עבור הצרכנים בכל הנוגע לניהול הכסף בשוק ההון. הדוח כולל רפורמה צרכנית מקיפה שנועדה לייצר שוק הון הוגן ותחרותי יותר. לא ייתכן מצב שבו לקוחות קטנים מסבסדים דה-פקטו את השירותים הניתנים ללקוחות בעלי כוח מיקוח. מודל העמלות החדש שם סוף לעמלות הנסתרות ויוצר הלימה ברורה בין השירות הניתן לבין התגמול שעליו משלם הלקוח. ברגע שהעמלה שקופה, הצרכן מקבל בחזרה את הכוח – הוא מבין בדיוק על מה הוא משלם, ויכול להתמקח או להשוות בצורה אמיתית".
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "מודל העמלות החדש מציג יתרונות משמעותיים עבור המשקיעים בשוק ההון, ומבוסס על עקרונות של שקיפות, פשטות ובהירות ביחס לשירותים הנצרכים. המודל נותן מענה להגברת ההלימה בין השירות הניתן לגובה העמלה בניהול תיקי ניירות ערך. המודל, אשר גובש בתום עבודת מטה מאומצת ומשותפת של חברי הצוות, מאזן נכונה בין האינטרסים של השחקנים השונים בשוק לבין היתרונות והחסרונות של רכיבי המודל. אנו סמוכים ובטוחים כי פתרון שקול זה יתרום לחיזוק מעמדו של הלקוח הפרטי וישמש מנוף להגברת התחרות בענף".
טל ישראלי, רכזת פיננסים באגף תקציבים: "שוק תחרותי ויעיל מתחיל ביכולת של הלקוח לראות, להבין ולהשוות בעבור מה הוא משלם. הסרת חסמים והאחדת מנגנוני התגמול יפתחו את השוק לשחקנים נוספים, יחזקו את כוח המיקוח של הצרכן ויתמכו בעידוד תחרות לאורך זמן. מתוך הסתכלות על הלקוח הצרכן הבודד מול המתווכים השונים, הבנקים וחברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים), גיבש צוות בין-משרדי המשותף לבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף התקציבים, מודל עמלות ניירות הערך כך שהלקוח יוכל להבין עבור מה וכמה הוא משלם ולהשוות בקלות בין השחקנים. ההתאמה נשענת על בחינה תיאורטית והשוואתית, וכן על סקר שבחן את דפוסי הפעילות והעדפות הצרכנים. המודל גם שומר על שוק מגוון ותחרותי שמיטיב על הלקוח: הוא מאזן בין המענה לצרכן ובין שמירה על דינמיקה תחרותי ומודל בר-קיימא למתווכים, כדי שהתחרות בשוק תלך ותתחזק לצד מגוון רחב של נותני שירות".