למרות הכוונות של בורסת לניירות ערך בתל אביב, המקום שבו המספרים נראים נהדר על הנייר, במיוחד בדוחות הבורסה, במציאות נסו למכור מנייה במיוחד בקרב החברות הקטנות ותרגישו איך זה להרים את היד למונית שאף פעם לא תגיע.
בואו נקלף רגע את יחסי הציבור ונביט במספרים האמיתיים – אלו שמנהלי הבורסה מעדיפים לדחוק לשוליים. נכון להיום, רשומות למסחר בתל אביב כ-549 חברות ציבוריות. נשמע מרשים, כמעט מעצמה פיננסית, והבורסה אף נושקת לשיא.
אלא שבפועל, רק שליש מהחברות מרכזות מחזור של מעל מיליון, ובמעל מחצי מהחברות הללו לא עובר מחזור מסחר יומי של רבע מיליון שקל. קראתם נכון. ביותר מ-250 חברות, "המסחר" המפואר מסתכם בכמה פקודות בודדות של פנסיונר טועה או אצבע שמנמנה של סוחר בודד. אם תגללו לחברה ה-300 בבורסה במיון לפי מחזורי מסחר תראו נפח של פחות מ-100 אלף שקל.
אין נזילות, אין עומק שוק, ואין שום דרך למשקיע מוסדי – או אפילו פרטי מבוסס – להיכנס או לצאת מהפוזיציה בלי להזיז את המניה בעשרות אחוזים.
מיליונים על הנייר, אפס בנקוב
השיא מגיע כשמסתכלים על הלהיטים החדשים שנחתו עלינו לאחרונה. חברות שמגיעות לשוק עם תגי מחיר מפוצצים של מיליוני שקלים, אבל בפועל? לא עובר בהן אפילו שקל נקוב אחד של מסחר.
קחו למשל את חברת כמפל, שהצטרפה לא מזמן לחגיגה, או את נור. שווי שוק קיים, טכנולוגיה יש, אבל מחזור המסחר? אפס עגול ויציב. החברות הללו נסחרות "על יבש". הן מחזיקות בתואר הנחשק "חברה ציבורית", נהנות מהיוקרה (ואולי מהטבות המס), בזמן שהציבור הרחב בכלל לא יכול לגעת בנייר, גם אם היה רוצה.
ואז מגיעה רפורמת העשיית שוק. כמה נוח להתבדר בחברות הענק שממילא נהנות מסחירות גבוהה – שם נמצאים המוסדיים, שם נמצאים הזרים, שם הכסף הגדול זורם באופן טבעי.
לצרף את חברות הענק לרפורמת סחירות זה כמו לתת תוספת קפאין לבנאדם ששתה הרגע חמישה אקספרסו. הם לא צריכים את זה. מי שבאמת גוסס בפינה, מחזיר את נשמתו לבורא מחוסר חמצן (קרי: מחזור מסחר), הן אותן מאות חברות קטנות ובינוניות שנזנחו מאחור.
אבל לבורסה זה לא מפריע להתהדר בנוצות לא להן. כל עוד אפשר להוציא הודעה לעיתונות על "הצלחת הרפורמה" ולסמן וי על השתתפות של שחקני המעו"ף, למי אכפת שחצי מהבורסה היא בית קברות לניירות ערך?
גבירותיי ורבותיי בהנהלת הבורסה, הגיע הזמן להפסיק לטפל בסימפטומים של החברות הגדולות, ולהתחיל להנשים את השוק האמיתי - זה שבו חצי מהחברות נסחרות בשביל הפרוטוקול בלבד. עד אז, אל תתפלאו שהציבור הישראלי מעדיף להשאיר את הכסף שלו מעבר לים.