חברת התעופה אל על פירסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2026, המציגות באופן ברור את מחירה הכלכלי הכבד של המלחמה באיראן. סגירת המרחב האווירי והפסקת הפעילות הסדירה במרץ - בעקבות המלחמה שפרצה בשלהי פברואר - קטעו את רצף רבעוני השיא של החברה והעבירו אותה להפסד לראשונה מזה 3 שנים. עם זאת, היעדר התחרות מצד החברות הזרות מייצר ביקוש קשיח להמשך.
המלחמה באיראן פגעה אנושות בשורת ההכנסות והובילה להפסדים כבדים בשל עלויות קבועות גבוהות שהחברה המשיכה לספוג גם בזמן שהמטוסים קורקעו. ההכנסות הסתכמו ב-562 מיליון דולר ברבעון הראשון, צניחה של 27% לעומת כ-774 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
אל על עברה להפסד תפעולי של 76 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 127 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2025. בשורה התחתונה, החברה רשמה הפסד נקי של 67 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 96 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
לפי הערכות החברה, הנזק הישיר של ימי הלחימה עמד על כ-4 מיליון דולר לפני מס לכל יום שבו נתב"ג היה סגור (כ-40 ימי השבתה בסך הכל). סך הפגיעה של המלחמה בתוצאות הרבעון הראשון נאמד ב-90 מיליון דולר נטו, ובאל על מעריכים כי אלמלא הלחימה, החברה הייתה מסיימת את הרבעון ברווח נקי של 23 מיליון דולר.
בנוסף, פגיעה נוספת של 70 מיליון דולר צפויה לזלוג ולהיזקף לחובת תוצאות הרבעון השני של השנה, בשל הוצאות על חניית מטוסים בחו"ל, אירוח צוותים שנתקעו בחו"ל ושיפוי נוסעים.
שוק הנוסעים נחתך, המועדון וה"פליי קארד" מפצים
הפגיעה המרכזית נרשמה בהכנסות מהטסת נוסעים, שירדו ב-31% והסתכמו ב-479 מיליון דולר. גם פעילות המטענים נחלשה ב-18% והסתכמה ב-51 מיליון דולר.
מי שסיפק כרית ביטחון חלקית לפעילות היה מועדון הנוסע המתמיד, שצמח ל-3.6 מיליון חברים. ההכנסות הנלוות של החברה זינקו ב-52%, בעיקר הודות לזינוק של 134% במכירת נקודות לשותפיה העסקיים של כרטיס האשראי "פליי קארד", שהניב הכנסות של 16 מיליון דולר ברבעון. מספר מחזיקי הכרטיס הגיע לכ-528 אלף.
השקל החזק והדלק הסילוני לחצו על ההוצאות
הקושי המרכזי של אל על נבע מכך שהוצאותיה לא ירדו באופן פרופורציונלי לירידה בפעילות. התחזקות השקל שחקה את השכר, שכן השקל התחזק ב-14% מול הדולר ברבעון. מאחר שרוב שכר עובדי אל על משולם בשקלים אך הדיווח הוא דולרי, הוצאות השכר של החברה זינקו ב-12% ל-203 מיליון דולר. השכר היווה לא פחות מ-36% מההכנסות ברבעון, לעומת 23% אשתקד.
מחיר הדלק זינק - למרות שהיקף הפעילות (היצע המושבים) של החברה קטן ב-20%, הוצאות הדלק הסילוני ירדו ב-15% בלבד והסתכמו ב-117 מיליון דולר. הסיבה: ירידה של 10% בצריכת הדלק קוזזה על ידי זינוק של 35% במחירו בעולם עקב המלחמה וסגירת מיצר הורמוז.
בשל ההפסד ברבעון, הון החברה הצטמצם ל-1.011 מיליארד דולר, לעומת 1.048 מיליארד דולר בסוף שנת 2025. למרות זאת, החברה המשיכה בתוכנית ההצטיידות ארוכת הטווח שלה ומימשה אופציות לרכישת 6 מטוסי דרימליינר נוספים מבואינג.
אז למה המניה עולה? אופטימיות לקיץ, שיא מכירות והיעדר תחרות
למרות הרבעון החלש, הנהלת החברה, בראשות המנכ"ל לוי הלוי, משדרת אופטימיות קיצונית לגבי המשך שנת 2026, ואף צופה עמידה ביעדים השנתיים. החברה חזרה לפעילות מלאה בתחילת מאי, והנתונים של חודש אפריל כבר מצביעים על הסתערות של הצרכנים.
באפריל 2026 לבדו רשמה אל על שיא מכירות היסטורי של 560 מיליון דולר, כאשר הממוצע היומי ב-30 הימים שלאחר חג הפסח עמד על 21.3 מיליון דולר (גידול של 30% לעומת אשתקד). צבר ההזמנות העתידי של החברה לסוף אפריל תפח ל-1.2 מיליארד דולר, לעומת מיליארד דולר באפריל 2025.
באל על מבינים כי החזרה האיטית והחלקית של חברות התעופה הזרות לישראל מותירה אותם כמעט ללא תחרות בנתיבי הליבה (ניו יורק, לונדון ותאילנד). החברה מתכננת להגדיל את היצע המושבים ב-6% עד 10% ברבעונים הבאים, ומעריכה כי שילוב של ביקוש קשיח, שיעורי תפוסה גבוהים ועלייה צפויה של 1% עד 4% בהכנסה הממוצעת למושב (כתוצאה מעליות מחירים) יפצו על נזקי הרבעון הראשון. המשמעות עבור הצרכן הישראלי ברורה: מחירי הטיסות הגבוהים צפויים להישאר איתנו לאורך כל עונת הקיץ הקרובה.