אחרי תקופה ממושכת שבה שוק ההון עוד ניסה להתעלם מהמלחמה, מהשיבושים בנתיבי הסחר ומהזינוק במחירי האנרגיה, הגיעו נתוני האינפלציה בארה"ב והזכירו למשקיעים שהריבית כבר לא בדרך למטה. תשואות האג"ח הממשלתיות עלו כמעט בכל מקום, מארה"ב במערב ועד יפן במזרח, כאשר בחלק מהמדינות התשואות שוברות שיאים של עשורים.
מרבית העלייה בתשואות נובעת מציפייה לריבית קצרה גבוהה יותר, כלומר מהערכה שיותר בנקים מרכזיים יעברו לתהליך של העלאות ריבית. בגוש האירו השוק צופה שנראה מעבר להעלאת ריבית כבר בחודש הבא, אך לאור ההשפעה השלילית של מחירי הנפט הגבוהים על הפעילות הכלכלית והצריכה הפרטית, אנו סבורים שהבנק המרכזי יתקשה להעלות את הריבית באופן משמעותי בלי לפגוע בצמיחה.
לכן גם אם הריבית תעלה היקף העלייה בפועל צפוי להיות מוגבל. לגבי ארה"ב אנו סבורים שהרף להעלאת ריבית עדיין גבוה מאוד בין היתר לנוכח התנגדות הנשיא וחילופי התפקידים בבנק המרכזי. עם זאת התקוות להפחתת ריבית עוד השנה הצטננו.
גם ישראל לא התחמקה מהמגמה הגלובלית אם כי חשוב לציין שבהשוואה לכמעט כל המדינות המפותחות ביצועי שוק האג"ח המקומי היו טובים בהרבה מתחילת המבצע במפרץ.
זאת על רקע הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, התחזקות השקל, הירידה היחסית בגירעון והעובדה שישראל היא בין המדינות הבודדות (לצד ברזיל ומקסיקו) שבהן השווקים עדיין מתמחרים ובצדק הפחתת ריבית. אם זאת ישראל לא תוכל להיפרד לגמרי מהמגמה הגלובלית.
*הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים*