מלחמת שאגת הארי נותנת את אותותיה על הכלכלה הישראלית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (א’) את האומדן הראשון לחשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של שנת 2026, המציג תמונה מורכבת של משק שנמצא תחת שרשרת לחצים ביטחוניים.
על פי הנתונים מנוכי העונתיות, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד ברבעון הראשון של השנה ב-3.3% בחישוב שנתי (ירידה של 0.8% בחישוב רבעוני). התכווצות זו מגיעה לאחר תקופה של התאוששות ברבעון האחרון של 2025, אז נרשמה עלייה של 2.9% בתוצר.
הירידה בתוצר לנפש חדה אף יותר ועומדת על 4.5% בחישוב שנתי. גם התמ"ג העסקי, מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, רשם ברבעון החולף ירידה של 3.1% בחישוב שנתי.
עם זאת, במבט מעודד יותר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (רבעון ראשון של 2025 מול רבעון ראשון של 2026), המשק עדיין מציג צמיחה חיובית של 1.7% בתמ"ג ועלייה של 0.6% בתמ"ג לנפש.
המלחמה משנה את סדרי העדיפויות הציבוריים
השפעת הלחימה ניכרת היטב בחלוקת התקציבים הציבוריים ובדפוסי ההוצאה של הממשלה. ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה בסך הכל ב-4.8% בחישוב שנתי, אך הנתונים הפנימיים חושפים תנועת מספריים חדה: בעוד שההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-9.0%, הצריכה האזרחית צנחה ב-26.8% בחישוב שנתי. הקניות האזרחיות של הממשלה לבדן רשמו קריסה של 43.5%, וזאת לאחר שברבעון הקודם הן זינקו ב-39.2%.
האזרחים מהדקים חגורות, אבל רוכשים רכבים ומוצרי חשמלהציבור הישראלי הגיב למצב הכלכלי והביטחוני בהידוק חגורות. ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-4.7% בחישוב שנתי , והצריכה הפרטית לנפש הצטמצמה ב-5.8%. ירידה זו מוסברת בעיקר על ידי צניחה של 10.1% בצריכה השוטפת לנפש, הכוללת הוצאות על מזון, משקאות, שירותים אישיים, דיור ודלק.
לצד זאת, נרשמה התנהגות צרכנית מעניינת: ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש (כמו כלי רכב) זינקה ברבעון הראשון ב-33.1% בחישוב שנתי (7.4% בחישוב רבעוני) , וההוצאה על מוצרים בני-קיימה למחצה (הלבשה, הנעלה וציוד פנאי) עלתה ב-4.2%. לעומת זאת, ההוצאה על רכישת ציוד חשמלי וציוד אחר ירדה ב-3.9%.
נקודת האור: זינוק בהשקעות הטכנולוגיות
למרות הירידה בתוצר ובצריכה, נתון אחד מעורר אופטימיות רבה לגבי עתיד המשק: ההשקעות בנכסים קבועים רשמו עלייה חזקה של 12.6% בחישוב שנתי (3.0% בחישוב רבעוני). העלייה המרשימה הזו הושגה הודות לזינוק של 61.6% בהשקעות בענפי ה-ICT (טכנולוגיות המידע והתקשורת), לצד עלייה של 18% בהשקעות במוצרי קניין רוחני ועלייה משמעותית בהשקעות בכלי תחבורה יבשתיים. השקעות טכנולוגיות אלו הצליחו לקזז ירידה מתמשכת וחדה של 14.0% בהשקעות בענף הבנייה, אשר ממשיך לסבול מהשלכות המצב.
ירידה ביצוא, זינוק ביבוא האזרחי
בגזרת סחר החוץ, סך כל יצוא הסחורות והשירותים רשם ירידה של 3.7% בחישוב שנתי, המושפעת בעיקר מחולשה ביצוא השירותים (ירידה של 13.2%) ומירידות ביצוא יהלומים וחברות הזנק. מנגד, יצוא הסחורות רשם עלייה של 13.6%, כאשר היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) עלה ב-16.1%.
מהצד השני של המתרס, יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-19.8% בחישוב שנתי. כאשר מנטרלים רכיבים תנודתיים וביטחוניים (יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים), מדובר בזינוק מטאורי של 33.1% בחישוב שנתי (7.4% ברבעוני). היבוא האזרחי הושפע בין היתר מעלייה של 23.6% ביבוא שירותים ומעלייה של 13.4% ביבוא סחורות אזרחיות. מנגד, שירותי התיירות (יבוא) רשמו ירידה של 16.1%.
מבט קדימה
בלמ"ס מדגישים כי מדובר באומדן ראשוני בלבד, המבוסס על מקורות נתונים שאינם מלאים ועשויים להשתנות. נתונים שלמים ומעודכנים יותר, שישפכו אור נוסף על עומק הפגיעה הכלכלית והתחלת ההתאוששות של המשק, צפויים להתפרסם ב-16 ביוני 2026.