למרות מדד המחירים לצרכן הגבוה באפריל - זינוק של 1.2%, בעיקר בגלל מחירי הדלקים והטיסות, כלכלני לידר שוקי הון סבורים כי התמונה מורכבת יותר בעוד מחירי השכירות והדיור נחלשים, וקצב אינפלציית הליבה צנח ל-1.5%, וכך הדרך להורדת ריבית של בנק ישראל בסוף החודש על פניו נראית סלולה מתמיד. זאת, לולא רוחות המלחמה מנשבות שוב ומאיימות לנפח את ההוצרות. ומה עם הדודים מאמריקה? בארה"ב התמונה מדאיגה והפד עשוי דווקא להעלות את הריבית.
אפריל הגבוה
אם מקלפים את רעשי הרקע במדד אפריל של העלייה העונתית החדה במחירי הטיסות והזינוק של 15% במחירי הדלקים (שתרם לבדו 0.4% למדד), מגלים שהלחצים האינפלציוניים האמיתיים במשק נחלשים בצורה דרסטית. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא קצב אינפלציית הליבה, המדד שמנטרל את רכיבי האנרגיה התנודתיים, אשר התמתן לקצב שנתי של 1.5% בלבד באפריל, לעומת 1.9% בחודש הקודם. מדובר בנתון שנמצא עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל.
הבשורה המשמעותית ביותר מגיעה משוק השכירות. מחירי השכירות בחוזים מתחדשים (שנה אחורה) התמתנו לקצב של 2.9%, לעומת 3.8% לפני חודש ו-4.5% לפני חודשיים. גם בעת החלפת דיירים נרשמה התמתנות חדה לקצב של 3.6%, לעומת 5.9% בחודש שעבר. במקביל, מחירי הדירות לרכישה ירדו ב-1.2% בחישוב שנה אחורה, למרות עלייה קלה של 0.3% בסקר הארעי האחרון.
הריבית בדרך למטה?
ההתמתנות החדה הזו, לצד ירידה בציפיות האינפלציה בשווקים, מעניקה לבנק ישראל את "אור הירוק" שחיכה לו. כל עוד לא נראה התלקחות ביטחונית מחודשת שתטרוף את הקלפים, הנתונים הללו תומכים באופן מובהק בהורדת ריבית של 0.25% בהחלטה הקרובה ב-25 במאי.
עבור הצרכן הישראלי, ובמיוחד עבור נוטלי המשכנתאות במסלול הפריים, מדובר בהקלה ראשונה מזה זמן רב בנטל התשלומים החודשי.
הקופסה השחורה של האוצר: הגירעון מתכווץ, מוקדם לחגוג
בצד הפיסקלי, נרשמה הפתעה חיובית חריגה. הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים צנח ל-3.8% במונחי תוצר באפריל, לעומת 4.2% במרץ. היעד הממשלתי של גירעון בגובה 5% לשנת 2026 נראה כעת בר השגה לחלוטין. אלא שחפירה לעומק הנתונים מראה שהחגיגה מוקדמת. הירידה בגירעון לא נבעה מריסון ממשלתי, אלא מזינוק של 7% ריאלית בהכנסות ממסים, בעיקר הודות למיסוי רווחי הון בבורסה והכנסה חד פעמית משמעותית של כמעט 8 מיליארד שקל מעסקת מכירת חברת ההייטק WIZ.
בנוסף, מאחורי הקלעים מרחפת עננה משמעותית: משרד הביטחון מחזיק בחובות כבדים מאוד מול התעשיות הביטחוניות עבור הזמנות שבוצעו במהלך המלחמה. לא ברור מתי החובות הללו ייפרעו וישתקפו בתקציב, מה שעלול להקפיץ מחדש את ההוצאות. כמו כן, הנעלם הגדול הבא הוא השפעת ההתאמות והגזירות הפיסקליות המתוכננות בתקציב 2027 על כיסו של הצרכן ועל מדד המחירים.
סחר החוץ מתאושש, השקל מקבל רוח גבית
לאחר פגיעה קשה ושיבושים חריפים בנמלים במהלך המלחמה, נתוני אפריל מציגים התאוששות חדה בפעילות הכלכלית. הייצוא התעשייתי זינק ב-13% לעומת מרץ (בניכוי עונתיות), ועלה ב-26% בהשוואה לאפריל אשתקד. הצמיחה בייצוא הייתה רוחבית, כשרכיבים אלקטרוניים, מוצרי מתכת וציוד ביטחוני מובילים את המגמה.
במקביל, גם הצריכה הפרטית מראה סימני חזרה לחיים, עם זינוק של 22% ביבוא מוצרי צריכה באפריל. למרות שגירעון הסחר הכולל עלה ב-30% מתחילת השנה, השיפור בחשבון השירותים (הודות להייטק) והשקעות ריאליות נטו ממשיכים להזרים דולרים למשק ולספק תמיכה לשקל.
ארה"ב: הנגיד החדש, הצרות הישנות והאיום על השווקים
בעוד שבישראל מנשבות רוחות של הורדת ריבית, בלידר שוקי הון סבורים כי ארה"ב הסיפור שונה לחלוטין והאינפלציה שם פשוט מסרבת למות. קצב אינפלציית הליבה האמריקאי האיץ ל-2.8%, ומדד מחירי היצרן (PPI) ליבה זינק באפריל ב-1.0%, מה שהקפיץ את הקצב השנתי ל-5.2%. הנתונים הללו מעידים שסביבת האינפלציה בארה"ב מתרחקת מיעד ה-2% של הבנק המרכזי. הכלכלה האמריקאית ממשיכה להפגין עוצמה, עם תחזית צמיחה של 4% לרבעון השני ושוק עבודה הדוק והיסטורי.
המצב הזה מוביל למסקנה אחת ברורה: גם תחת הנגיד החדש של הפד, קווין וורש (Warsh), אין מה לבנות על הורדת ריבית השנה.
המשקיעים בוול סטריט כבר מתחילים לעכל את המציאות החדשה, והשווקים החלו לתמחר אפשרות ריאלית להעלאת ריבית במהלך השנה הקרובה, מה שהקפיץ את התשואות לאגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים לרמה של 4.6%. מדובר בסיכון מרכזי לשווקים הפיננסיים הגלובליים, שעלול להקרין לרעה גם על שוק אגרות החוב והמניות בישראל, ולבלום חלק מההשפעה החיובית של הורדת הריבית המקומית.