חודש אפריל הביא עמו גל התייקרויות רחב במשק, אשר בא לידי ביטוי בזינוק חודשי חריג של 1.2% במדד המחירים לצרכן, כך פרסמה היום (ו’) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. למרות שמדובר בנתון חודשי גבוה, המדד בהתאם לתחזיות, והשורה התחתונה המרגיעה עבור קובעי המדיניות היא שהאינפלציה בסיכום 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.9%, נתון הממוקם היטב בתוך טווח היעד שקבע בנק ישראל (בין 1% ל-3%).
מצד אחד, היעד השנתי נש מר, אך מנגד, עוצמת הזינוק באפריל מוכיחה כי הלחצים האינפלציוניים במשק עדיין חיים ובועטים, דבר שיאלץ את בנק ישראל לנקוט משנה זהירות בהחלטות הריבית הקרובות.
הפירות, התחבורה והבילויים מושכים למעלה
את העלייה החדה במדד אפריל הובילו מספר סעיפים מרכזיים, שחלקם מאפיינים את עונת האביב וחגי ניסן. הסעיף הבולט ביותר הוא הפירות הטריים, שרשמו זינוק של 7.8%. אליהם הצטרפו סעיפי התחבורה עם עלייה של 4.9%, ותרבות ובידור שהתייקרו ב-3.4% על רקע חופשות החג והביקוש הגבוה לפעילויות פנאי.
סעיפים נוספים שתרמו לעליית המדד הכללי הם הלבשה והנעלה שעלו ב-2.4%, ותחזוקת הדירה שרשמה עלייה מתונה יותר של 0.5%. מנגד, הסעיף היחיד שהציג ירידת מחירים חודשית, וגם היא זניחה למדי, הוא סעיף הבריאות שירד ב-0.1%.
שוק השכירות ממשיך ללחוץ את השוכרים
סעיף שירותי דיור בבעלות דיירים, ובעיקר שוק השכירות, ממשיך להוות מנוע אינפלציוני שקט אך עקבי. הנתונים מראים כי עבור רוב השוכרים המחזיקים בחוזה קיים המחיר נותר יציב, אולם מי שהגיעו לנקודת חידוש או החלפת דירה חטפו מכה לא פשוטה לכיס.
עבור שוכרים אשר חידשו חוזה באפריל נרשמה עלייה של 2.6% בגובה שכר הדירה. המצב מורכב עוד יותר עבור שוכרים חדשים בדירות שבהן התחלף הדייר, שם נרשם זינוק של 3.6%. מכיוון שרוב חוזי השכירות נחתמים ללא מנגנוני הצמדה ומחירם קבוע לאורך השנה, נתונים אלו מהווים אינדיקציה חזקה למגמת ההתייקרות השנתית של קורת הגג בישראל.
שוק הדיור למגורים: תל אביב מתאוששת, המגמה השנתית עדיין שלילית
בכל הנוגע למחירי הדירות, שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן, התמונה מורכבת ומציגה שונות גבוהה בין המחוזות. בטווח הקצר, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר עד מרץ 2026 לעומת ינואר עד פברואר 2026, עולה כי מדד מחירי הדירות הכללי רשם עלייה מתונה של 0.3%, כאשר מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-0.4%.
בפילוח גיאוגרפי חודשי, תל אביב מובילה את העליות עם זינוק של 1.2%, ואחריה ירושלים עם עלייה של 0.4% וחיפה עם 0.1%. מנגד, במחוז המרכז נרשמה ירידה של 0.2% ובמחוז הצפון ירידה של 0.1%. בדרום הארץ המחירים נותרו ללא שינוי.
במבט שנתי ארוך יותר, המגמה הכללית היא עדיין מגמת ירידה. בהשוואה של פברואר עד מרץ 2026 מול התקופה המקבילה אשתקד, מדד מחירי הדירות השנתי ירד ב-1.2%, ומדד מחירי הדירות החדשות השנתי רשם ירידה חדה יותר של 3.8%. מחיר דירה ממוצע כלל ארצי ברבעון הראשון של 2026 עמד על 2,332.8 אלפי שקל, ירידה של 0.8% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, אז עמד המחיר על 2,350.9 אלפי שקל.
הפערים השנתיים בין המחוזות נותרים דרמטיים: ירושלים (4.2%), הצפון (1.6%) וחיפה (0.7%) רשמו עליות, בעוד שתל אביב (ירידה של 3.5%) ומחוז המרכז (ירידה של 2.9%) משכו את הממוצע הארצי כלפי מטה.
תשומות הבנייה והתעשייה: הלחץ על הקבלנים יתגלגל לצרכן?
נתון נוסף שמטריד את ענף הנדל"ן הוא מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, אשר עלה באפריל ב-1.1% ומשלים עלייה של 1.6% מתחילת השנה. בסיכום שנתי עלה מדד זה ב-3.0%, כאשר הגורם המרכזי להתייקרות הוא הזינוק בשכר העבודה בענף, שעלה ב-4.7% ב-12 החודשים האחרונים (ועלה ב-0.9% באפריל לבדו), בין היתר בשל מחסור בידיים עובדות.
גם מחירי החומרים והמוצרים רשמו עלייה חודשית של 1.3% באפריל, כאשר התייקרויות חריגות נרשמו במוצרי איטום (13.8%), מוצרי בטון אחרים (4.1%) וצבעים (3.6%). התייקרויות אלו מייקרות ישירות את עלויות הבנייה של הקבלנים, ועלולות להתגלגל בהמשך למחירי הדירות הסופיים.
בגזרת התעשייה, מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים רשם זינוק חריג של 3.9% באפריל, אולם נתון זה מושפע כמעט כולו מתנודות בשוק האנרגיה: מחירי מוצרי נפט מזוקק קפצו ב-41.0%. עדות לכך היא שהמדד ללא דלקים עלה ב-0.2% בלבד בחודש החולף, ובסיכום שנתי הוא אף מציג ירידה של 1.6%.
משמעות הנתונים למשקיעים ולכיס של כולנו
המדד הנוכחי מציב את בנק ישראל במלכוד. מצד אחד, קצב האינפלציה השנתי (1.9%) נמצא עמוק בתוך תחומי היעד, מה שמאפשר לכאורה להותיר את הריבית ברמתה או אף לשקול הפחתה בהמשך כדי לתמוך בצמיחה. מצד שני, קצב העלייה החודשי של 1.2%, לצד הלחצים המבניים בשוק השכירות והעלייה בעלויות הבנייה והתשומות, מראים כי המגמה עלולה להתהפך במהירות.
עבור הצרכן הישראלי, המשמעות היא שיוקר המחיה היומיומי ממשיך להכביד, וכל עוד מדדי התשומות והשכירות ממשיכים לעלות, הלחץ על ההכנסה הפנויה יישאר גבוה. בשווקים הפיננסיים יעקבו כעת מקרוב אחר החלטת הריבית הקרובה, כאשר סביר להניח שהמדד הגבוה של אפריל יגרום לנגיד בנק ישראל לנקוט בגישה שמרנית ונצייתנית, בין היתר, אם לא בעיקר - על רקע החשש מחידוש המלחמה מול איראן.