מי באמת קובע כמה מהר אנחנו גולשים?

חומרת האירועים הללו עשויה להיות מדורגת בצורה שונה אצל המשתמשים, אולם כל אחד מהמקרים מעורר את התסכול והשאלה: כיצד ניתן להבטיח גלישה רציפה, מהירה ונטולת תקלות?

במקרים רבים, הנטייה הראשונית היא לפנות לספק האינטרנט, להתלונן על מהירות הגלישה ולעבור לחבילת גלישה גדולה יותר. אך בפועל, נפח גלישה גבוה יותר אינו מבטיח בהכרח שיפור במהירות הגלישה, במיוחד כאשר מקור הבעיה נמצא בתשתית, בציוד הקצה או בעומס על הרשת הביתית.

מה באמת משפיע על מהירות הגלישה בבית?

בעידן שבו האינטרנט הוא הבסיס לחלק ניכר מן הפעילות בבית, חשוב להכיר את כל הפרמטרים המשפיעים על מהירות הגלישה ועל איכותה:

1. עומס משתמשים- עומס המשתמשים יכול לבוא לידי ביטוי בתשתיות גלישה משותפות, בהן עומס פעילות של גולשים על הרשת כולה גורם להאטה בגלישה- בדומה לפקק תנועה על הכביש.
2. ציוד וחומרה- סוג המחשב, כמות הזיכרון, עומס על המחשב, כרטיס רשת ורכיבים נוספים הנוגעים לציוד האישי המשמש גלישה. מטבע הדברים, ציוד חדש ומתקדם יספק תמיכה בתשתיות הרשת המתקדמות יותר ויבטיח ביצועים טובים יותר.
3. סוגי חיבורים- החיבור בין החומרה לרשת עשוי להיות אלחוטי באמצעות WIFI- המכשיר מתחבר לראוטר הראשי באופן אלחוטי לצורך חיבור לאינטרנט, או באמצעות חיבור LIN קווי: כבל רשת המחבר בין הראוטר למכשיר או למרחיבי קליטה. ככלל, כאשר התשתית יציבה וחזקה חיבור אלחוטי אמור לספק מענה איכותי לכלל המכשירים בבית: טלוויזיות, מחשבים וטאבלטים, סלולרי ועוד. עם זאת, במכשירים הדורשים תעבורת נתונים גבוהה במיוחד ו/או משמשים לצרכים בעלי חשיבות גבוהה, מומלץ לגבות את החיבור באמצעות כבל רשת.
4. ספק- חבילת הגלישה המוצעת על ידי הספק, סוג ואיכות הראוטר הראשי בבית, מיקום הראוטר ופריסה אופטימלית של הרשת בבית על ידי המתקין.
5. סוג התשתית- סוג התשתית עליה מבוסס האינטרנט בבית הוא הפרמטר החשוב והמכריע על איכות הגלישה והמהירות. בנוסף, תשתית גלישה יציבה ומהירה תביא לביצועים טובים יותר ותסייע להתגבר על חולשות הנוגעות לפרמטרים האחרים, דוגמת ניהול עומסי משתמשים, ציוד וחיבורים.

מהי תשתית האינטרנט הכי מהירה שיש?

התשובה לשאלה היא פשוטה, לא תלויה בצורך, לא עניין של התאמה, וכפי הנראה זה רק עניין של זמן עד שתישאר האופציה היחידה: תשתית סיבים אופטיים . חברות העוסקות בפריסת תשתיות אלו פועלות בשנים האחרונות להרחבת הפריסה של רשת הסיבים האופטיים ולהנגשתה ליותר ויותר יישובים ועסקים בישראל.

כדי להבין איך עובדים הסיבים האופטיים ואיך הם משפיעים על מהירות הגלישה, חשוב להבין לפני איך עובדת הגלישה באינטרנט בכלל.

האינטרנט הוא רשת עצומה המיועדת לשיתוף מידע בין משתמשים בכל העולם. בדומה לטלפון שמעביר את גלי הקול, האינטרנט אחראי על תעבורת נתונים במגוון פלטפורמות, בניהן: טקסטים, תמונות, סרטונים ועוד. טכנולוגיית ה ADSL נחשבה בעבר לטכנולוגיה המובילה שפתחה את האפשרות לאינטרנט מהיר, וסיפקה רוחב פס גדול ששימש לצורך תעבורת נתונים של הגולשים, והנתונים הוזרמו באמצעות שימוש בכבלי נחושת שהעבירו את האותות החשמליים מהשרתים למשתמשים.

החיסרון העיקרי של גלישה באמצעות ADSL בא לידי ביטוי באופן השימוש החד צדדי שהיא סיפקה: ניתן היה להנות מתוכן שהועבר משרתים חיצוניים של הספק למחשב הביתי, אולם כאשר היה צורך להעלות מידע לשרת ולשתף תוכן ומידע ברשת, המהירות נותרה נמוכה.

לאורך השנים נעשו ניסיונות לשדרג את המהירות ולספק מענה לנקודות התורפה של הטכנולוגיה שפחות התאימו לשינויים בהרגלי הצריכה והשימוש באינטרנט, תוך מיצוי מקסימלי של מהירות ונפח המידע המועבר בכבלי הנחושת (טכנולוגיית VDSL), אולם המהפכה האמיתית התחילה עם הופעתם של הסיבים האופטיים.

גלישה במהירות האור? זאת לא רק סיסמא

כשמדברים על ההתקדמות המטאורית של דני אבדיה ב NBA יש המתארים זאת התקדמות במהירות האור. המונח נועד כמובן לפרגן ומעורר גאווה עצומה בהקשר זה, אולם מהווה אנלוגיה ולא מדד ריאלי.

בעולם הטכנולוגי שבו חוויית הגלישה נמדדת לפני הכל במהירות שלה, המונח "מהירות האור" דווקא מייצג מהירות אמיתית של גלישה, המתבססת על סיבים אופטיים שמעבירים נתונים באמצעות פולסים של אור דרך סיבי זכוכית דקים. השדרוג יוצא הדופן במהירות הגלישה מביא לניצול מהיר ולפינוי של רוחב הפס, מה שמאפשר היקף כמעט בלתי מוגבל של גולשים בו זמנית, מבלי להאט את תעבורת הנתונים על גבי הרשת.

המעבר לתשתית של סיבים אופטיים הוליד חוויית גלישה שהיא לא רק מהירה יותר, אלא גם רציפה ויציבה, ולמהירות אחידה הן בהורדת תוכן והן בהעלאה שלו.