בוועידת אוניברסיטת תל אביב בשיתוף קרן כדר, הציג היום פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, משנה כלכלית המשלבת אופטימיות זהירה לגבי עוצמת הייצוא הישראלי לצד ביקורת חריפה על המוסדות המוניטריים והפיסקליים במדינה. בשורה התחתונה, שמחון טוען כי המשק הישראלי חזק מספיק כדי לשאת את הוצאות המלחמה, אך סובל מניהול שגוי שחונק את הכיס של מעמד הביניים.
ההתקפה על בנק ישראל: "מדיניות כושלת של רכישת דולרים"
אחד המוקדים המרכזיים בדבריו של שמחון היה הטיפול בשער החליפין. לדבריו, השקל החזק הוא תוצאה ישירה של הצלחה כבירה בייצוא ההייטק, שזינק מ-20 מיליארד דולר ב-2015 ל-64 מיליארד דולר בשנת 2025. אולם, הוא טוען כי הניסיונות של בנק ישראל להחליש את השקל באמצעות רכישת דולרים היו טעות אסטרטגית.
"בנק ישראל מופסד 30 מיליארד שקל בגלל מדיניות כושלת בקניית דולרים", הצהיר שמחון. לשיטתו, הכלי הנכון לטיפול בשער החליפין ובמצב המשק הוא הורדת ריבית אגרסיבית. הוא קורא להפחתה מיידית של לפחות חצי אחוז, ואף רומז כי ייתכן שיהיה צורך בהפחתה נוספת בהמשך, כדי להקל על הנטל הכלכלי ולתקן את מה שהוא מכנה "פספוס" של הבנק המרכזי.
משבר הצריכה והפתרון: סבסוד משכנתאות והורדת מע"מ
שמחון התייחס לנתונים המדאיגים של הצריכה הפרטית, כאשר מדד הצרכנים עומד על מינוס 20, נתון המעיד על כך שלציבור פשוט אין מספיק כסף פנוי. הפתרון שלו? הזרמת כסף ישירה לכיסי האזרחים דרך סבסוד משכנתאות והורדת מסים.
בתגובה לביקורת על הצעת החוק לסבסוד משכנתאות, דחה שמחון את הטענות כאילו מדובר בהטבה למגזר החרדי בלבד. לדבריו, 77 אחוזים מהנהנים מהמהלך יהיו משפחות צעירות בגילאי 30-45 מהעשירונים 4-7, שבהן שני בני הזוג עובדים - "מעמד בינוני אמיתי". הוא הוסיף כי לדעתו יש לשקול גם הורדת מע"מ כדי לעודד את הפעילות הכלכלית.
תקציב הביטחון: "לא עומדים בפני שוק"
למרות המלחמה והעלייה בהוצאות הביטחון, שמחון מבקש להרגיע את השווקים. הוא ציין כי חלקו של תקציב הביטחון מהתוצר עדיין נמוך יותר מכפי שהיה לפני שני עשורים, וזאת בזכות הצמיחה המהירה של המשק.
על פי התחזיות שהוא מציג, קיימת הסכמה בין משרדי הממשלה כי בשנת 2027 הוצאות הביטחון יירדו משמעותית. "אנחנו מדינה במלחמה, והמצב שלנו טוב יותר ממדינות כמו צרפת, אנגליה ואיטליה שאינן במלחמה", טען, והדגיש כי המשק אינו עומד בפני משבר קיומי, אלא זקוק להפחתת מסים כדי להאיץ צמיחה.
בנושא רגיש נוסף, שילוב החרדים, שמחון מצביע על מגמות חיוביות שמתרחשות "מתחת לרדאר". הוא ציין כי שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי זינק מ-4.5 אחוזים בשנת 2021 ל-11 אחוזים כיום. שמחון בחר להזכיר כי דווקא נתניהו היה זה שצמצם בעבר את קצבאות הילדים ויצר את הפער התקציבי שמעודד יציאה לעבודה, והביע אופטימיות לגבי המשך תהליכי ההשתלבות של החברה החרדית במשק הישראלי.