בבנק לאומי מעריכים כי האירועים הביטחוניים האחרונים עלולים להעיב על מגמת המסחר בשבוע הקרוב. עם זאת, השפעתם השלילית של תנאי הרקע הגלובאליים נחלשה לעת עתה. בטווח הארוך, נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של המשק הישראלי, ורמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות כפי שמשתקף מהמכפילים, צפויים לתמוך בשוק המניות המקומי.
להלן סקירה שפרסמו לקראת סוף השבוע: שבוע המסחר המקוצר בשוק המניות המקומי נפתח בהמשך המגמה החיובית שהחלה לקראת סוף השבוע שעבר. זאת, על רקע התמתנות החשש מפני משבר גרעיני ביפן שהביאה לאופטימיות בשוקי חו"ל. זו, נרשמה על אף פרסום נתוני מאקרו חלשים בארה"ב, והדגישה את העדפתם של המשקיעים להתמקד ברמת המחירים הנוחה אליה הגיעו מניות רבות. בשעות המסחר האחרונות נחלשה מגמה זו בעקבות ההחרפה במצב הבטחוני. בתוך כך, החולשה היחסית שהציגו מניות הטכנולוגיה נמשכה על רקע המשך היחלשותו של הדולר. לעומתם, מניות היתר שהתממשו לאחרונה בחדות, בלטו בעליות שערים.
הרגיעה בשווקים בתחילת השבוע באה לידי ביטוי גם במחזורי המסחר אשר היו נמוכים יחסית, וכן בירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף אשר ירדו עד ל-15%, לאחר שבעיצומו של התיקון האחרון הן טיפסו עד לכ-23%. ביום חמישי אחרי הצהריים, הביאה ההחרפה במצב הביטחוני לעלייה במפלס החששות ולצד ירידות שערים קפצו סטיות התקן לכ-18%.
ביום חמישי פקעו האופציות על מדד המעו"ף לחודש מרץ ברמה של 1296.6 נקודות המגלמת עלייה של 0.98% משער הבסיס. מחזור הפקיעה עמד על כ-1.2 מיליארד ₪, בדומה למחזור שנרשם בחודש שעבר ולממוצע שנרשם בשנת 2010.
המלצות ששינסקי בדרך לאישור, מניות הדשנים מובילות את התיקון כלפי מעלה: ביום רביעי אישרה וועדת הכספים את "חוק מיסוי רווחי נפט" שמאשר את המלצות וועדת ששינסקי, לקראת אישור סופי במליאה בשבוע הבא. כזכור, השינוי כולל את ביטול ניכוי האזילה, הנהגת היטל פרוגרסיבי על הרווחים מנפט וגז (לאחר שההשקעה תוחזר במלואה) ומתן אפשרות לחישוב פחת מואץ. על פי ההערכות, בעקבות השינוי חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי, לאחר החזר ההשקעות ממכירת הגז והנפט, יעלה משיעור של כשליש לשיעור של 52%-62%.
בהקשר זה, נזכיר כי אספקת הגז מ- EMG ללקוחותיה בארץ חודשה בשבוע שעבר, לאחר הפסקה של כחודש וחצי בעקבות האירועים במצריים. אחת הנפגעות העיקריות מהפסקת האספקה הינה קבוצת חברה לישראל (ובעיקר בז"ן) שחתמה לאחרונה על הסכמים ארוכי טווח עם EMG. פרסומים בדבר כוונת השלטון החדש במצרים לעדכן את המחירים כלפי מעלה, תומכים באפשרות שקבוצת החברה לישראל תעבור בהמשך לרכוש גז ממאגר הגז "תמר" (שבידי נובל אנרג’י, דלק אנרגיה וישראמקו).
נציין כי לאחרונה הובילו מניות החברה לישראל וחברת הבת שלה כי"ל את המימושים, על רקע ירידה במחירי הסחורות החקלאיות וציפייה שלא יחתמו חוזים למכירת אשלג במחירים גבוהים יותר מאשר בחוזים האחרונים. נדגיש כי עיקר ההשפעה על שוויה של החברה לישראל היא שווי אחזקתה בכי"ל, אשר כיום עומד על כ-40 מיליארד ₪ (ע"פ שווי שוק). זאת, בזמן שהשווי של החברה לישראל עצמה עומד על כ-32 מיליארד ₪. המשמעות הינה שהמחזיקים חברה לישראל חשופים באופן ממונף למניית כי"ל, ואילו השפעתן של אחזקותיה האחרות של החברה לישראל (בז"ן, צים, בטר פלייס, טאואר וכו’) זניחה. השבוע, תיקנה מניית כי"ל בחדות כלפי מעלה, על רקע איתותים חיוביים מכיוון מחירי הסחורות החקלאיות, ומניית החברה לישראל - בעקבותיה.
עונת הדוחות נמשכת: עונת הדוחות ל-2010 אשר תסתיים בסוף החודש נמצאת בעיצומה. השבוע דיווח בנק מזרחי על תוצאות מצוינות לרבעון הרביעי ול-2010 כולה. התשואה על ההון ברבעון הרביעי עמדה על 13.2% (במונחים שנתיים), בהשפעת הכנסות מימון גבוהות, אשר נבעו מגידול בהכנסות ריבית בגין חובות בעיתיים ומרישום חשבונאי של נגזרים.
ב-2010 כולה הסתכם הרווח הנקי של הבנק בכ-804 מיליון ₪, לעומת 648 מיליון ₪ אשתקד (בנטרול הפרשות לפרישה מרצון של כ-170 מיליון ₪ במחצית השנייה של 2009). התשואה על ההון עמדה ב-2010 על כ-11.7%, לעומת תשואה על ההון של כ-10.4% ב-2009.
נזכיר כי החל מה-1 בינואר 2011 חויבו הבנקים לעבור לשיטת הפרשה מחמירה יותר בגין חובות בעייתיים. בנק מזרחי צפוי לבצע הפרשה נטו לקרן הון של כ-307 מיליון ₪, שמהווה כ-4% מההון העצמי לסוף 2010.
פז דיווחה על תוצאות מאכזבות. בהסתכלות שנתית, מגזר הקמעונאות סבל משחיקה ברווחיות מכירות הדלקים, מגזר התעשיות הציג ירידה כמותית במכירות, ופעילות הזיקוק אכזבה והביאה ברבעון הרביעי לרישום הוצאות בגין הגנות על המלאי.
המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש פברואר ב-0.4%:
בזירת המאקרו, פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק לחודש פברואר שעלה ב-0.4%. נתוני החודשיים הראשונים של 2011 מצביעים על כך שמגמת הצמיחה המהירה של המשק הישראלי נמשכה גם ברבע הראשון של 2011. בבחינת רכיבי המדד, ניכרת עלייה בייבא בעקבות התרחבות בייבוא התשומות לייצור.