המפתח לא בעצם הפסקת האש אלא בחזרת התנועה בהורמוז

השבוע נפתח על בסיס אופטימיות חריגה: הפסקת האש והתקווה להסכם בין ארה״ב לאיראן דחפו מטה את מחירי הנפט, הורידו תשואות בחלק מהשווקים והקפיצו מניות גלובליות. אבל ככל שהתקדמו הדיווחים על כישלון השיחות, חזרו לשולחן התרחיש האנרגטי והחשש מחסימה מתמשכת במצרי הורמוז. המפתח לא בעצם הפסקת האש אלא בחזרת התנועה בהורמוז.

השקל התחזק, השוק הוריד מעט את פרמיית הסיכון – אבל לא את הסיכון הפיסקלי

בישראל בעקבות ההפוגה והשיחות הצפויות עם ממשלת לבנון נרשם מהלך בולט של התחזקות השקל, ירידה ב-CDS ושיפור במחירי האג״ח ושוק הריביות עבר לתמחר שוב 1–2 הפחתות במהלך השנה הקרובה. אלא שמתחת לפני השטח התמונה פחות רגועה: העלות הישירה של המלחמה מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, העלות העקיפה בעשרות מיליארדים נוספים, והגירעון הצפוי מוטה מעלה. על פי האומדנים הראשוניים של האוצר עלות המבצע עד כה עומדת על כ-35 מיליארד שקל (כ-2% מהתוצר) בעוד שמשרד הביטחון מדבר על סכום גבוה יותר. לאור הגירעון הגבוה יותר השנה דירוג האשראי של ישראל לא יעלה תרחיש שעד לפני כחודשיים נראה בעיקר כשאלה של זמן.

אחרי המדד הגבוה בארה"ב – מחר מדד המחירים לצרכן אצלנו

עקב חופשת פסח לא פורסמו כמעט נתונים כלכליים רשמיים בשבועיים האחרונים. הנתון המרכזי יתפרסם מחר (רביעי) מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ כאשר אנו צופים עלייה של 0.4%, בהובלת מחירי הטיסות, הדיור וההלבשה, מול ירידה במחירי המזון בשל מבצעים לקראת פסח. על רקע הלחימה מול אירן, הלמ"ס עדכנה כי הצליחה לעקוב אחר רוב רכיבי המדד, אם כי חלק מהסעיפים לא היו ניתנים למדידה (כגון מסיבות ואירועים) ולכן ייזקפו למדד הכללי. באשר למחירי הטיסות, עודכן כי המדידה תתבסס על חברות ישראליות בלבד ובהתאם למתודולוגיה החדשה הנשענת על הזמנות מוקדמות, דבר שמקטין את ההסתברות לזינוק חריג במחירים במדד.

בעולם

ארה"ב. דוח התעסוקה האחרון היה חיובי אך המגמה עדיין מצביעה על התמתנות. על רקע עליית מחירי הדלקים האינפלציה זינקה במרץ אך בינתיים הדבר אינו מחלחל למחירי השירותים.

המלחמה באיראן והמשא ומתן המקרטע תופסים כמובן את עיקר תשומת הלב, אך בשבוע האחרון פורסמו נתוני שוק עבודה מרכזיים. דוח התעסוקה הראשוני למרץ היה טוב מההערכות המוקדמות כאשר נוספו כמעט 180 אלף משרות חדשות בסקטור הפרטי, כמעט כפול מהצפי המוקדם, לצד ירידה קלה בשיעור האבטלה ל-4.3%. עם זאת הנתון החזק מגיע לאחר ירידה של כ-130 אלף משרות בחודש הקודם ובמקביל לירידה בשיעור ההשתתפות ולעלייה במספר העובדים במשרה חלקית. גם קצב עליית השכר השעתי הממוצע המשיך להתמתן ל-3.5% ב-12 החודשים האחרונים, הקצב האיטי ביותר זה כמעט חמש שנים. מגמה זו צפויה להערכתנו להימשך לאור המשך הירידה גם במספר המשרות הפנויות שכיום נמוך ממספר המובטלים הרשמי.

כרגע הפוקוס של הבנק המרכזי (כמו של כל העולם) הוא על השלכות הזינוק במחירי האנרגיה והשפעותיו על האינפלציה. בטווח הקצר הדבר בא לידי ביטוי בנתוני האינפלציה למרץ כאשר מדד המחירים לצרכן זינק ב-0.9%, שמתוכם 0.7 נקודת אחוז נבעו מהעלייה במחירי האנרגיה. כך ב-12 החודשים האחרונים האינפלציה זינקה ל-3.3%, הקצב המהיר ביותר זה כשנתיים. מנגד אינפלציית הליבה עלתה ב-0.2% בלבד אך גם היא עלתה ב-12 החודשים האחרונים ל-2.6%, בעיקר בשל יציאה של מדד נמוך מהשנה שעברה.

למרות העלייה המתונה במדד הליבה אי הוודאות בשאלה האם העלייה במחירי האנרגיה תחלחל למחירי המזון ולשאר המוצרים בחודשים הבאים תמשיך להשאיר את הבנק המרכזי בעמדת המתנה. כך גם עולה מסיכומי הדיונים של החלטת הריבית האחרונה, שבהם בלטה השונות בין חברי הוועדה. רובם חוששים שהמלחמה תפגע בשוק העבודה, דבר שעשוי להצדיק הפחתת ריבית, ומנגד חלקם חוששים שהאינפלציה תישאר גבוהה למשך זמן ממושך דבר שעשוי להצדיק מהלך בכיוון ההפוך.

סנטימנט החברות המשיך להיות חיובי גם במרץ. אמנם מדד מנהלי הרכש לענפי השירותים ירד ל-54 נקודות אך הוא עדיין ממשיך להצביע על התרחבות בפעילות בהובלת המשך עלייה בהזמנות החדשות. עוד עולה כי לחצי המחירים של החברות זינקו כמובן לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2022, כאשר חברות מדווחות על הססנות בגיוס עובדים על רקע העלייה באי הוודאות.

גוש האירו. האינפלציה עלתה במהירות במרץ והמגמה תימשך גם בחודש הבא.

השווקים מתמחרים עליית ריבית בסוף החודש, להערכתנו בהסתברות גבוהה מדי. האינפלציה בגוש האירו האיצה במרץ ל-2.5% בעקבות התייקרות מחירי האנרגיה ואנו מצפים שהיא תחצה את רף ה-3% בחודשיים הקרובים, כאשר נראה גם עלייה מקבילה במחירי החשמל והגז המקומיים שמתעדכנים בפיגור. עם זאת אינפלציית הליבה דווקא רשמה התמתנות קלה ל-2.3% לאור המשך התמתנות באינפלציית השירותים. למרות הנתון הנמוך מהצפי השווקים עדיין נותנים הסתברות גבוהה לכך שהריבית תעלה בסוף החודש ועוד פעם נוספת עד סוף השנה, תרחיש שלהערכתנו מתומחר בהסתברות גבוהה מדי. זאת גם לאור השונות באינפלציה בין המדינות והעובדה שבשלב זה עדיין אין עדות מובהקת לכך שהזינוק במחירי האנרגיה מתגלגל ללחצי שכר.

הפוקוס בעולם הוא כמובן על אזורנו, אך באירופה הבחירות לפרלמנט בהונגריה הסתיימו בהכרעה ברורה בעד חילופי שלטון. התוצאה עשויה להוביל לירידה בפרמיית הסיכון של המדינה שכן האיחוד האירופי צמצם בשנים האחרונות את העברות הכספים להונגריה. לאור כוונת ראש הממשלה המיועד להתקרב לאיחוד ולהתיישר יותר עם החלטות רוב מדינותיו ייתכן שחלק מההעברות יחודשו, דבר שייטיב עם מצבה הפיסקאלי של המדינה.
אוקראינה צפויה להיות בין המרוויחות שכן הונגריה הייתה עד כה חסם מרכזי להעברת סיוע משמעותי אליה. במבט ישראלי התמונה פחות מעודדת. הממשל היוצא היווה קול נחרץ מול צעדים אירופיים נגד ישראל בשנים האחרונות לאור העובדה שלצורך מהלכים משמעותיים נדרש כמעט רוב מוחלט. לאור הצהרות ראש הממשלה החדש על כוונתו להתקרב לאירופה, ייתכן שהתמיכה הזו תתערער או לכל הפחות לא תהיה עוד ודאית.

היום אחר הצהריים קרן המטבע הבינלאומית תפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות שלה. בכך היא תהיה הגוף הרשמי הבולט הראשון שינסה לכמת את ההשפעה של המלחמה על הצמיחה הגלובלית בכלל ועל המדינות בפרט.

סין – לא במרכז הסיפור (כרגע)

סין צפויה להיות בין הנפגעות המרכזיות אם המצור/חסימה של הורמוז יימשך, בשל הרגישות שלה ליבוא נפט מהמפרץ.

נתוני סחר החוץ של סין במרץ היו חלשים. היצוא במונחים דולריים האט משמעותית לעלייה של 2.5% בלבד ב-12 החודשים האחרונים על רקע שיבושים בשילוח הגלובלי והאטה בביקושים, כאשר היצוא לארה"ב התכווץ בכמעט 25% במהלך התקופה. במקביל היבוא עלה בכמעט 28% במונחים דולריים אך הדבר אינו משקף זינוק בכמויות אלא עלייה חדה במחירים ששילמו היבואנים, בעיקר עבור מוצרי אנרגיה וחומרי גלם נוספים על רקע המלחמה. להערכתנו, ככל שהזמן יעבור להערכתנו נראה את סין יותר אקטיבית בסכסוך.

*הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים*