האנליסטית אילנית שרף מאייפקס קפיטל מרקטס מעניקה למניתה של פתאל המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 762 שקל, המשקף פער של 27% ממחיר השוק.
פתאל סיימה את 2025 עם הכנסות של 8.23 מיליארד שקל – צמיחה של כ-3.6% לעומת אשתקד. הצמיחה הזו הושגה בזכות השוק האירופי, שמהווה כיום כ-80% מפעילות הקבוצה. בנטרול ישראל, הרשת מציגה עלייה בתפוסה ובמחיר הממוצע לחדר (ADR), שהגיע ל-575 שקל. עם זאת, המלחמה בישראל והתחזקות השקל הובילו לירידה של כ-9.6% ברווח התפעולי (EBITDA), שהסתכם ב-1.43 מיליארד שקל.ישראל: משבר עמוק וסימני שאלה ל-2026.
הפעילות המקומית ספגה חבטה קשה. שיעור התפוסה בישראל צנח ל-61% בשנת 2025, והרווח התפעולי של המגזר נחתך בכ-28%. מבצע "שאגת הארי" שהחל בפברואר 2026 עצר את סיכויי ההתאוששות המהירה, ואנליסטים מעריכים כי רק חזרה הדרגתית של תיירים במחצית השנייה של 2026 תוכל לשפר את המצב. ירידה זו בתפוסה מבליטה את המינוף התפעולי הגבוה של הענף: כאשר ההכנסות נשחקות, ההוצאות הקבועות כמו שכר וארנונה ממשיכות להעיק על הרווחיות.
מנועי צמיחה: שותפויות וחללי עבודה
למרות האתגרים, פתאל ממשיכה לייצר מנועי צמיחה חדשים. החברה הצליחה להקים שותפויות עם גופים מוסדיים (כמו הראל, הפניקס ומגדל), המאפשרות לה להתרחב במינימום הון עצמי תוך גביית דמי ניהול. שותפות רביעית בהיקף של עד מיליארד אירו נמצאת כבר בשלבי גיוס.
חללי עבודה (ROOMS/SwitchUp): מגזר זה הפך למקור רווח משמעותי עם מרווח תפעולי של 26%, הגבוה משמעותית מהמלונאות המסורתית. פתאל הפכה לספק המשרדים הגדול בתל אביב, וה-EBITDA ממגזר זה צפוי לזנק ב-41% בשנת 2026.
החוב של פתאל עלה לרמה של 11.6 מיליארד שקל, מה שהעלה את יחסי המינוף. עם זאת, הנהלת החברה מספקת תחזית אופטימית לפיה היא לא תזדקק להרחבת החוב עד שנת 2029 ותממן את השקעותיה מהתזרים השוטף.
תחזית 2026–2029: מנועי הצמיחה והתמודדות עם נטל החוב
למרות רצף של אתגרים חסרי תקדים – משנות הקורונה ועד למלחמה המתמשכת בישראל בשלוש השנים האחרונות – פתאל מוכיחה את היותה חברת צמיחה עקבית. לפי ניתוח האנליסטית אילנית שרף, האסטרטגיה של החברה בשנים הקרובות תישען על שני עמודי תווך מרכזיים: שותפויות אסטרטגיות וריסון פיננסי.
מודל השותפויות: צמיחה במינימום סיכון
לאור הצלחת השותפויות הקודמות, פתאל צפויה להקים ב-2026 שותפות רביעית בהיקף השקעה של 600 מיליון עד מיליארד אירו (לפני חוב). חלקה של החברה בהשקעה יעמוד על 150–200 מיליון אירו בלבד. מודל זה מאפשר לרשת להתרחב גלובלית ולמנף את יכולות הניהול שלה תוך השקעת הון עצמי מינימלית והקטנת החשיפה הפיננסית. מעבר לרווחים הישירים, השותפויות מזרימות לקבוצה "דמי ניהול" (פרמיות) התורמים ישירות לשורת הרווח והתזרים.
יחסי החוב והחזרה למסלול
המלחמה בישראל פגעה ביכולת המיצוי של רווחי החברה והביאה לעלייה ביחסי החוב, מה שהעלה את רמת הסיכון בטווח הקצר. עם זאת, התחזית ל-2026 אופטימית יותר: שילוב של תרומה מלאה ממלונות שנרכשו ב-2024 יחד עם התאוששות הדרגתית בתיירות הפנים, צפויים להביא לשיפור ביחסי החוב החל מהשנה הקרובה ובאופן משמעותי יותר ב-2027. נקודה מרכזית לביטחון המשקיעים היא הצהרת החברה כי אינה צפויה להרחיב את היקף החוב עד שנת 2029, ותממן את השקעותיה בנכסים הקיימים מתוך התזרים השוטף בלבד.
סיכונים, הזדמנויות ותמחור המניה
בטווח הקצר, המשקיעים צריכים לעקוב אחר שני משתנים קריטיים: התפוסה בישראל ומחירי הנפט בעולם. עלייה במחירי הנפט עלולה להכביד על עלויות הטיסה והתפעול ולפגוע בביקושים.
פוטנציאל התאוששות: עלייה בתפוסה בישראל מרמה של 61% לאזור ה-70%-72% צפויה להוסיף לרווח התפעולי (EBITDA) כ-120 עד 150 מיליון שקל בשנה.
יעד הרווח: מהלך כזה ידחוף את ה-EBITDA הכולל של הקבוצה לכיוון ה-1.6 מיליארד שקל – קרוב מאוד לשיא שנרשם ב-2024 ובדומה למרכז טווח התחזית של החברה (1.65 מיליארד שקל).
שורה תחתונה ותמחור
באייפקס קפיטל מרקטס מעריכים כי השוק אינו מתמחר במלואו את עוצמת הפעילות הבינלאומית ואת מנועי הצמיחה של השותפויות. מחיר היעד שנקבע למניה, 762 שקל, משקף פער חיובי (Upside) של כ-27% ממחיר השוק, מה שמצדיק את הותרת ההמלצה על "תשואת יתר". עם זאת, בשל אי הוודאות הגיאופוליטית, רמת הסיכון לטווח הקצר מוגדרת כ"בינונית-גבוהה".