הזמני יהפוך לקבוע? אלו ההשלכות של הפסקת האש על השווקים

הכרזת הנשיא טראמפ על הפסת אש בת שבועיים הינה כמובן התפתחות מעודדת מאוד מבחינת השווקים השונים. הם כבר החלו להגיב לחיוב ובכיוונים הצפויים להודעה, תוך שהם מתרשמים לטובה לא רק מעצם ההכרזה, אלא גם מכך שהנשיא טראמפ אמר שרוב הנקודות שהיו במחלוקת כבר סוכמו למעשה בין שתי המדינות, ארה"ב ואיראן, וכי השבועיים הבאים ישמשו להשלמתן, ומנגד משקפות זהירות כל עוד לא נחתם הסכם של קבע.

מבחינת ישראל סימני שאלה ישפיעו על המסחר כאן – מחד אמירת הנשיא כי השיג הסכמות בתור מייצג מדינות המזרח התיכון ומנגד אמירת לשכת רוה"מ כי ההסכם לא כולל את זירת חיזבאללה. לכן ייתכן כי התגובות כאן תהייה מחר חדות פחות ומסויגות יותר.

מכל מקום, השוק הראשון שיוצא נשכר מהפסקת האש הוא שוק הנפט ואנו רואים ירידות של 14-13 אחוזים במחירי הנפט לסוגיו, אם כי לרמות של 96-95 דולר, עדיין כ-25 דולר ויותר מעל הרמות שקדמו לפרוץ המלחמה, נתון המשקף את הזהירות המתבקשת מהתהפוכות והיצרים שליוו את המלחמה, כמו גם את הרצון לראות שמצרי הורמוז אכן נפתחים. חלק מהירידה עשוי גם לשקף שימוש בחלופות חלקיות למצרים, שנוצלו במהלך העימות וייתכן כי ישמשו גם אחריו. בהקשר זה יש לציין את החשש שהוסר מחסימה של מצר באב אל מנדב ע"י החותים. לבסוף, אין לשכוח את מגבלות ההיצע לטווח הקצר נוכח הנזקים שנגרמו למתקני זיקוק והפקה ההן באיראן והן במדינות המפרציות.

מעבר לכך, תחול ירידה חדה של שנאת הסיכון, בטח לאחר מתיחות השיא שקדמה לדד-ליין שהציבה ארה"ב לאיראן. הדבר ניכר בחוזים על מדד הפחד VIX, שירד 10.8% וכעת נמוך ב-24.9% מרמתו לפני חודש.
פרט לכך אנו רואים עליות של שוקי המניות ברחבי העולם, תוך דגש על שוקי האזור ואלו שהיו תלויים יותר באספקת הנפט וסחורות חשובות נוספות דרך המצרים. מדד ניקיי 225 היפאני כבר מזנק 5.3% ושנחאי מטפס 2%. למעשה, ניקיי טיפס 8.1% בהשוואה לרמתו לפני חודש, נתון המעלה שוב את סוגיית הכניסה לשוק בעיצומה של תקופת משבר, לאחר ירידות הפתיחה.

החוזים על שוקי אירופה הבאים בתור ומדד יורוסטוקס 50 מזנק 5.5%. מדד דאקס מוסיף 5% ולונדון 100 מטפס 2.2%. עם זאת, סביר להניח במבט לתקופה הקרובה כי התנהלות שוקי אירופה תושפע רבות מהמחלוקות הקשות בין ארה"ב לאירופה הן סביב המערכה באיראן והן בהמשך לסוגיית המכסים, שתי זירות לעומתיות שתתקשינה להיפתר בקרוב.

החוזים על ארה"ב עולים כעת בין 2.3% ל-3.65% (ראסל 2000) וסביר להניח כי המניות הקטנות ואלו שרגישות יותר לשיעורי הריבית תיקחנה את ההולכה. אם וככל שהפסקת האש תהפוך קבועה, הרי שבניכוי ההוצאות על חידוש הציוד הצבאי, השוק ישקף תוואי נמוך יותר של הוצאות ביטחוניות בהמשך מאשר השוק צפה קודם לסיום המלחמה. כל התפתחות שמשמעותה הוצאות ממשלתיות וגרעון תקציבי נמוך יותר (במונחי תוצר) גם תקטין את התחרות על מקורות ההון מול הסקטור העסקי ותוזיל את עלותו וגם תהווה גורם תומך מבחינת שיקולי הריבית של הבנק הפדראלי. מניות הבנקים עשויות אף הן לצאת נשכרות משום שמדובר בהתפתחות מעודדת מבחינת הפעילות הכלכלית בתוך ארה"ב ובשאר העולם.

אג"ח ממשלת ארה"ב מגיבות אף הן בעצמה ובכיוון הצפוי – הן עולות לאורך העקום ובשיעורים חדים. תשואת הפדיון ל-10 שנים מאבדת עשירית אחוז ל-4.24% אך האג"ח לשנתיים לפדיון רושמות את עליות השערים החדות יותר, משום ההשלכות האפשריות על ריבית הפד. אנו נצטרך לבחון את ההשלכות על ההסתברות להורדת ריבית שיגלם השוק בהמשך היום ובימים הקרובים.

הדולר עלה עד לאחרונה כנגד האירו משום הביקוש לו בתור מטבע חוף מבטחים על רקע שנאת הסיכון הגבוהה. כעת סביר להניח כי תיאבון הסיכון המתאושש יגרור פיחות חוזר של המטבע האמריקאי, מה עוד שהצפי לריבית הפד עשוי להיות כעת נמוך יותר משהיה כשהעימות החריף. אנו אכן רואים כעת שהדולר נחלש 7 עשיריות כנגד האירו ו-9 עשיריות כנגד השקל (ירידה מתחת לשער של 3.10 בין הבנקים). אם וככל שהשקל יוסיף להתחזק כנגד הדולר, שאלת ריבית בנק ישראל תשוב לשולחן ונוסף לכך – בנק ישראל בתחזיתו האחרונה הניח כי המלחמה באזור תסתיים עד סוף חודש אפריל. כעת מסתמן כי הדבר אכן יקרה, ויסייע לו לפעול לפי תוואי הריבית הפוחתת שמגלם בתחזית.

בהקשר זה חשוב להזכיר כי אם הזירה הלבנונית הינה חלק מההסכם – דבר שבעת כתיבת שורות אלו טרם ברור לגמרי – מדובר באחד התרחישים השליליים פחות שהציג לאחרונה משרד האוצר מבחינת ההשפעות האפשריות על התוצר – נתון חיובי הן מבחינת הכלכלה, הן מנקודת הראייה של שוק ההון והן מבחינת יחסי החוב והגירעון לתוצר. צריך גם לזכור את תוספת העתק לתקציב הביטחון וגם כאן – חלק גדול אמנם יהיה נחוץ לצורך רכש והצטיידות, אך הפסקת העימות הדו חזיתי אולי יאפשר תוואי הוצאות נמוך יותר מזה שתוכנן קודם וכמובן יחזיר יותר עובדים לכוח העבודה.

אם הפסקת האש תהפוך הפסקת קבע, זו התפתחות מעודדת גם מבחינת סוכנויות דירוג האשראי, בין השאר משום ההשפעות החיוביות על יחסי החוב הציבורי והגירעון הממשלתי לתוצר וגם משום ששיח על התקדמות התהליך המדיני האזורי הכולל באזור (הסכמי אברהם כדוגמא) ישוב לסדר היום, אולי עם גישה חיובית אף יותר מצד מדינות המפרץ וסעודיה בראשן כלפי ישראל.

שוק המניות בישראל עשוי לפתוח עם רוח גבית מהעליות של שוקי חו"ל, ככל שתימשכנה, אך גם לבחון את שאלת הזירה הלבנונית בהקשר עם ההסכמות בין ארה"ב לאיראן. נראה כי תתבקש זהירות על מנת שהשוק ישתכנע אם אכן שתי הזירות קשורות.

על פניו, מניות החברות הביטחוניות תהיינה במוקד תשומת הלב וכך גם מניות הבנקים, הביטוח, התעופה, והנפט והגז הטבעי. האחרונות תגבנה מחד לירידות החדות של מחירי הנפט ומנגד לרגיעה במתיחות הביטחונית סביב אתרי ההפקה, אם כי סביר שהשפעת הראשונות תהייה דומיננטית בשלב הראשון. מניות חברות הבנייה תגבנה, בין השאר, על רקע הצורך בהשקעות הנרחבות לשיקום נזקי תשתיות ומבנים נרחבים בעקבות פגיעות הטילים במדינה.

לבסוף, בראייה הגלובאלית, סביר כי הימים הקרובים יעמדו בסימן נטייה לעליות, אך תוך המשך התנודתיות ותגובתיות עצימה ומהירה לכל התפתחות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן. אמנם לפי המסר של טראמפ רוב הנקודות כבר הוסכמו, אך החשדנות והעוינות בין הצדדים מהותיות ועלולות ליצור מחלוקות ומשברים מזדמנים בדרך, שיקשו על ההתנהלות היומיומית של השווקים.

*הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות*