הממשלה צפויה לאשר היום (ג’) "החלטת סיוע" בהיקף של כ-2 מיליארד שקל המיועדת לנוטלי משכנתאות. המהלך מגיע "כמענה לנטל הריבית הכבד המכביד על משקי הבית", אך הוא נתקל בחומה בצורה של התנגדות מצד הדרגים המקצועיים והמשפטיים.
משרד האוצר לא חסכו בביקורת, במיוחד לאור העובדה שרק אתמול אושר תקציב המדינה לשנת 2026 בקריאה שלישית. באוצר מדגישים כי התקציב שאושר כלל לא כולל מקור מימון להטבה החדשה, וכי ההצעה מעלה קשיים משפטיים מהותיים שטרם לובנו.
הריבית נשארת גבוהה, התחזיות נחתכות
המהלך הממשלתי מתרחש על רקע החלטת בנק ישראל מאתמול להותיר את הריבית במשק על כנה ברמה של 4%. הוועדה המוניטרית הסבירה את הצעד בחוסר הוודאות הגיאופוליטי הקיצוני – הלחימה באיראן ובלבנון – לצד החשש מהתפרצות אינפלציונית בעקבות הזינוק במחירי הדלק.
במקביל התארכות הלחימה גובה מחיר כבד מהמשק כאשר האוצר חתך את תחזיות הצמיחה למשק. התחזית לצמיחה מעודכנת ל-3.8% (ירידה של אחוז שלם לעומת התחזית הקודמת).
כלכלת בחירות או הצלת משקי הבית?
הניסיון הממשלתי להזרים מיליארדים ישירות לנוטלי המשכנתאות, יום אחד בלבד לאחר אישור התקציב ובניגוד גמור לעמדת גורמי המקצוע, מעלה שאלות קשות. מצד אחד, הציבור אכן קורס תחת נטל ההחזרים החודשיים שזינקו באלפי שקלים. מצד שני, חלוקת כספים רוחבית ללא קריטריונים ברורים ובניגוד לחוות דעת משפטיות עלולה להיתקל בבג"ץ עוד לפני שהשקל הראשון יועבר.
כאשר הכלכלן הראשי חוזה צמיחה נמוכה יותר והבור התקציבי מאיים להתרחב, המאבק בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי עולה מדרגה. השאלה המרכזית כעת היא האם הממשלה תתעקש להעביר את ההחלטה למרות ה"כרטיס האדום" מהיועצת המשפטית, ומה יהיו ההשלכות על דירוג האשראי של ישראל ביום שאחרי.