אחרי שהכנסת אישרה הלילה את הצעת התקציב לשנת 2026, בו הממשלה העלתה את יעד הגירעון ל-4.9%, נמוך מהתחזית העדכנית של חטיבת המחקר של בנק ישראל, הנגיד אמיר ירון מבקר את המהלך של הממשלה.
"העלייה ביעד הגירעון נובעת מהחלטת הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון לשנה זו ב-32 מיליארדי ש"ח ולהקצות רזרבה נוספת בסך של כ-13 מיליארדי ש"ח לצרכים ביטחוניים ואזרחיים למקרה של התארכות הלחימה. בהינתן רמת הגירעון מעל 5% ויחס החוב לתוצר שצפוי להיות מעל 70%, רצוי היה להימנע מאישור צעדים מגדילי גירעון, כגון תקציבים קואליציוניים והפחתת מסים, שנכללו בחוק התקציב. בהינתן התקציב שאושר ועל מנת לחזק את האמינות הפיסקלית, חשוב לוודא שהרזרבה שאושרה תשמש אך ורק למטרות שלשמן הוגדרה ולא תוסט למטרות אחרות. יתרה מכך, ככל שהלחימה תמשך וצורכי הביטחון יעלו מעבר לרזרבה, ועל מנת למנוע מיחס החוב לתוצר לעלות עוד יותר, יהיה צורך לעשות התאמות בתקציב 2026 וראוי שאלו יתרכזו בסעיפים שאינם תומכי צמיחה".
"המלחמה משפיעה על הפעילות העסקית לרבות על עסקים קטנים ובינוניים. חשוב שהממשלה תנקוט בצעדי תמיכה לעסקים הללו בעיקר בהיבטי הנזילות הפיננסית, כך יתאפשר להם לגשר על התקופה בה הפעילות העסקית בעצימות נמוכה, ולשוב לפעילות מיד עם תום הלחימה. במימד הסיוע למשקי הבית יש ערך רב לתכנית המעניקה הקלה בתנאים לחל"ת ביחס לשגרה כתחליף שכר לעובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המלחמה. זאת, כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם שעלולה לגרור פגיעה בצריכה הפרטית ובעקבותיה פגיעה בפעילות העסקית במשק", אמר ירון.
עוד הוסיף ירון, כי "בהסתכלות צופת פני עתיד, קיים אתגר פיסקלי מהותי. בהשוואה למה שהיה צפוי לפני ה-7 באוקטובר, ההוצאה הביטחונית עלתה וצפויה להישאר גבוהה גם בשנים הקרובות. לפיכך, מתעצם האתגר של הממשלה לאתר מקורות שיאפשרו את הפחתת יחס החוב לתוצר, לצד תמיכה בצורכי הביטחון ולצד ההשקעות הדרושות לתמיכה בצמיחת המשק באופן מתמשך, בראשן שיפור והשקעה בחינוך ובתשתיות.
"אירועי השנים האחרונות המחישו כי סיכונים ביטחוניים עלולים להתממש ולהביא לעלייה מהירה ביחס החוב לתוצר. לכן, חשוב לייצר כריות פיסקליות כנגד זעזועים עתידיים. לפיכך, יהיה חשוב כבר מתקציב 2027 למתן את הגירעון כך שנחזור לתוואי יורד ביחס החוב לתוצר. כפי שצויין בדו"ח בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר, כדי לממש תוואי יורד שכזה, לצד תמיכה בצרכי הביטחון תוך השקעה במנועי צמיחה ארוכת טווח, תידרש הממשלה לנקוט צעדים לביטול הוצאות שפוגעות בצמיחה מחד ולהגדלת ההכנסות מאידך", אמר ירון.