מנהיגי אירופה מסרבים לבקשתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לסייע צבאית בשמירה על מצרי הורמוז פתוחים, למרות שהסגירה החלקית או השיבושים במצר – נתיב חיוני לכ-20% מהנפט העולמי – פוגעים גם בכלכלות אירופה בצורה משמעותית.
עליית מחירי הנפט החדה מאז תחילת הסלמה במלחמה עם איראן (בעקבות התקפות אמריקאיות-ישראליות על מתקני נפט ומטרות צבאיות באיראן) תגרום לאינפלציה מחודשת, עליית מחירי דלק וקשיים בשרשרות אספקה ברחבי היבשת.
טראמפ דרש ממספר מדינות – בהן בריטניה, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות – לשלוח אוניות מלחמה שיסייעו לצי האמריקאי בליווי מכליות נפט דרך המצר. הוא הזהיר כי סירוב כזה יוביל לעתיד "מאוד רע" עבור נאט"ו, והדגיש כי אירופה נהנית מהנפט הזול יחסית שזורם דרך המצר – ולכן עליה לשאת בחלק מהנטל הביטחוני.
אולם התגובה האירופית הייתה קרה עד עוינת. מדינות רבות חוששות מהסתבכות ישירה במלחמה שהן רואות כ"אמריקאית-ישראלית" במהותה, וחלקן מעדיפות להמשיך במאמצים דיפלומטיים להפסקת אש במקום להצטרף למבצע צבאי התקפי.
במרכז הביקורת האירופית עומד דבריו החריפים של שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, שנאמרו במסיבת עיתונאים בברלין:"זו לא המלחמה שלנו. לא אנחנו התחלנו אותה." פיסטוריוס המשיך ואמר:"מה דונלד טראמפ מצפה שכמה פריגטות אירופיות בודדות יעשו במצרי הורמוז שהצי האמריקאי האדיר לא מסוגל לעשות בעצמו?"
הוא הדגיש כי גרמניה מעדיפה פתרונות דיפלומטיים וסיום מהיר של הסכסוך, וכי שליחת כלי שיט נוספים לאזור עלולה דווקא להחריף את המצב במקום לייצב אותו. פיסטוריוס גם ניסה להרגיע לגבי עתיד נאט"ו ואמר כי הוא אינו צופה שהברית תתפרק בגלל חילוקי דעות מסוג זה.
העמדה הגרמנית משקפת מגמה רחבה יותר באירופה: בעוד ארצות הברית וישראל מנהלות מערכה צבאית ישירה נגד איראן (כולל תקיפות על אי ח’ארג ואתרי גרעין), רוב מדינות אירופה נמנעות מלהפוך לשותפות פעילות בקרבות עצמם. גם בריטניה, צרפת ומדינות אחרות שוקלות בקפידה כל מעורבות ישירה, ורבות מהן מסתפקות בהצהרות תמיכה כלליות או בסיוע מודיעיני מוגבל.
בינתיים, מחירי הנפט ממשיכים לטפס, והלחץ הכלכלי על אירופה רק גובר – דווקא מה שטראמפ ניסה לנצל כדי להכריח את בעלות בריתו לפעול. נראה כי לפחות בשלב זה, הקו האירופי נותר: "לא המלחמה שלנו – ולא ניקח בה חלק פעיל מעבר למה שכבר קיים".