מבצע "שאגת הארי" כופה על הממשלה עדכון חד וכואב בתקציב המדינה לשנת 2026, עוד לפני שזה אושר סופית בכנסת. בנק ישראל פרסם היום התייחסות חריפה להחלטת הממשלה להגדיל את ההוצאות הביטחוניות, ומזהיר כי המרחב הפיסקלי של ישראל מצטמצם במהירות.
השורה התחתונה: התקציב מתנפח, הגירעון מעמיק
הלילה אישרה הממשלה הגדלה משמעותית של מסגרת התקציב: 32 מיליארד שקל יתווספו ישירות לתקציב הביטחון; 13 מיליארד שקל יוקצו כרזרבה מיוחדת למקרה של התארכות הלחימה.
בכך, יעד הגירעון המעודכן יעמוד על 5.1% תוצר.
בבנק המרכזי מציינים כי למרות עדכון חיובי בתחזית ההכנסות (תוספת של 11 מיליארד שקל בזכות חודשי ראשית שנה חזקים), הגירעון המתרחב צפוי להזניק את יחס החוב לתוצר לרמה מדאיגה של 70%. לשם השוואה, ערב המלחמה עמד הנתון על כ-60%.
האזהרה: "סיכונים כלפי מטה"
כלכלני בנק ישראל מבהירים כי מבצע "שאגת הארי" אינו רק אירוע צבאי, אלא זעזוע כלכלי. הכלכלן הראשי באוצר כבר חתך 0.5 נקודת אחוז מתחזית הצמיחה, אך בבנק ישראל מעריכים כי הפגיעה בפעילות הכלכלית עלולה להיות חמורה אף יותר, בין היתר בשל התנודתיות במחירי האנרגיה ואי-הוודאות בשווקים העולמיים.
בבנק מדגישים כי ישראל הופכת חריגה בנוף העולמי: בעוד מדינות מפותחות קטנות פועלות להורדת יחס החוב שלהן כדי לשמור על "כרית ביטחון" למשברים, ישראל נמצאת במסלול הפוך של עליית חוב מהירה.
דרישת בנק ישראל: לעצור תוכניות חדשות
המסר של הבנק המרכזי לממשלה חד וברור: ניהול זהיר הוא צו השעה. בבנק ממליצים לנקוט בצעדים הבאים:
הקפאת תוכניות: הימנעות מתקצוב החלטות חדשות שאינן תורמות למאמץ המלחמתי או לצמיחה ארוכת טווח.
קיצוץ תקציבים קואליציוניים: הפחתת כספים ייחודיים ותוספות שאושרו השנה.
ביטול הטבות מס: בבנק מותחים ביקורת על הכוונה לרווח את מדרגות המס ולהרחיב פטור ממע"מ על יבוא אישי, צעדים שלטענתם "אינם עולים בקנה אחד" עם הצורך בהגדלת הכנסות המדינה.
שמירה על הרזרבה: הבטחה שה-13 מיליארד שקל שהוקצו לחירום לא יוסטו למטרות פוליטיות או אחרות.
המשמעות עבור האזרח הקטן ברורה: הגידול בחוב הלאומי פירושו תשלומי ריבית גבוהים יותר שתשלם המדינה בעתיד – כסף שיבוא על חשבון בריאות, חינוך ורווחה. בבנק ישראל רומזים כי כדי להחזיר את הרכבת למסלול, הממשלה תידרש ככל הנראה לצעדים להגדלת הכנסות (קרי: העלאות מסים) בהמשך הדרך, במקום ההבטחות להפחתות מס שניתנו לאחרונה.