בנק ישראל צפוי לפרסם מחר את גובה הריבית במשק, כשברקע נושבות רוחות מלחמה.
בעד
בלידן שוקי הון צופים אי שינוי בריבית מצד בנק ישראל. בין הגורמים התומכים בהורדת ריבית, בלידר מציינים את מדד ינואר שהיה נמוך מעט מההערכות המוקדמות. בנוסף, האינפלציה שנה אחורה התמתנה ל-1.8% מ-2.6%, ואינפלציית הליבה ל-1.9% מ-2.7%.
עוד מציינים בלידר שוקי הון בין התומכים בהורדה, הן מחירי המוצרים ליבה והן מחירי השירותים ללא דיור מצביעים על התמתנות. כמו כן, ציפיות האינפלציה שנה קדימה נמצאות מתחת למרכז היעד.
וכמובן, השקל ממשיך להתחזק, עם ייסוף של 1.4% מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית האחרונה, והריבית הריאלית עדיין גבוהה, גם מול האינפלציה בפועל וגם מול ציפיות האינפלציה במשק.
מה לא תומך בהורדת ריבית מחר
בלידר מציינים כי הפעילות הריאלית נותרה חזקה, עם צמיחה של 4% ברבעון ד’ לאחר 12.7% ברבעון ג’, והמדד המשולב מצביע על המשך התרחבות בינואר. כמו כן, שוק העבודה נותר הדוק, ואף הדוק יותר ביחס לנתונים בעת ההחלטה הקודמת, כאשר שיעור ההשתתפות בגילאי 25–64 ירד בדצמבר חזרה לרמת אוקטובר, כך שאין הקלה משמעותית במגבלות ההיצע.
בנוסף, השכר בסקטור העסקי ממשיך לעלות בקצב מהיר של מעט מעל 5% (בתקופת ההתייחסות של בנק ישראל: ספט’-נוב’ שנה אחורה). וגם, מחירי השכירות מאיצים, ומסתמנת גם התעוררות במחירי הדירות לרכישה.
בשורה התחתונה, הסיכונים הגיאופוליטיים עלו לאחרונה סביב הסלמה אפשרית מול איראן, כך שבלידר צופים אי שינוי בריבית, על רקע המתח הביטחוני והצמיחה האיתנה. עם זאת, תוואי הריבית הצפוי לשנה ממשיך להצביע על רמה של 3.0%-3.25% בסוף השנה.
מודי שפריר, אסטרטג השווקים של בנק הפועלים צופה סבירות של 40% להורדה. "התגברות המתיחות מול אירן הובילה השבוע להיחלשות חדה בשער השקל, כך שמאז החלטת הריבית בתחילת ינואר השקל התחזק בכ-0.5% בלבד כנגד סל המטבעות.
סימני לחץ בשוק העבודה
"היחלשות השקל השבוע והתגברות המתיחות הגיאופוליטית אינם תומכים, לכשעצמם, בהורדת ריבית ב"י בפברואר, במיוחד לאור העובדה כי ב"י הדגיש במהלך השנתיים האחרונות כי " מלחמות מובילות לעלייה ניכרת באינפלציה", כותב שפריר.
"מצד אחד, קיימים גורמים התומכים בהמשך מגמת הורדת הריבית על ידי בנק ישראל, ובראשם התמתנות האינפלציה וירידת הציפיות לאינפלציה, זאת על רקע הרמה הגבוהה יחסית של הריבית הריאלית. עם זאת, חשוב לסייג נתונים אלו ולהדגיש כי בנטרול רכיבים תנודתיים כמו מחירי הטיסות וייסוף השקל, האינפלציה בחודשים האחרונים נותרה יציבה יחסית סביב מרכז היעד. בנוסף, נרשמה בחודשיים האחרונים האצה בקצב עליית מחירי השכירות לכ-3.8% (בחישוב שנתי), מה שמעיד על כך שאינפלציית השירותים עודנה דביקה יחסית", כותב שפריר.
"לצד זאת, שורה של גורמים נוספים מקשים על קבלת החלטה על הורדת ריבית כבר בחודש פברואר. ראשית, שוק העבודה ממשיך להפגין סימני לחץ: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה רשם ירידה חדה בדצמבר לרמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2025, בעוד היקף המשרות הפנויות טיפס לרמות שיא. במקביל, סקר המגמות אינו מצביע על הקלה בקושי בגיוס עובדים עם תום המלחמה בעזה. נתון משמעותי נוסף הוא השכר הממוצע במגזר העסקי, שהאיץ בנובמבר לקצב של 6.2%+, אם כי נתונים ראשוניים לדצמבר מרמזים על התמתנות מסוימת.
"מעבר לנתוני התעסוקה, צמיחת הכלכלה ברבעון הרביעי עלתה על תחזיות בנק ישראל, ואינדיקטורים ראשוניים לחודש ינואר מצביעים על האצה נוספת בצמיחה. כל אלו, בשילוב עם הצהרותיו האחרונות של הנגיד על כוונה להוריד את הריבית ב"זהירות", מעידים על גישה שמרנית של הבנק. בשורה התחתונה, על רקע היחלשות השקל והתגברות המתיחות הגיאופוליטית, ההסתברות להורדת ריבית בהחלטה הקרובה נאמדת בכ-40%, נתון נמוך מעט מתמחור השוק שעמד ביום שישי על כ-50%", סיכם שפריר.