דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום מטיל פצצה פוליטית וביטחונית על שולחן הממשלה. במוקד הביקורת: חוסר מוכנות קיצוני של משק האנרגיה לתרחישי מלחמה רב-זירתית והסתמכות על חקיקה ארכאית מתקופת קום המדינה. המבקר אנגלמן קורא לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני לפעול "ללא דיחוי" להסדרת המענה למצבי חירום, תוך דגש על עצמאות אנרגטית.
"הנחות היסוד קרסו": האם בז"ן תישאר פתוחה?
אחת המסקנות הדרמטיות ביותר בדו"ח נוגעת לעתיד מפרץ חיפה. המבקר ממליץ למועצה הלאומית לכלכלה ולמשרדי הממשלה לבחון מחדש את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה (1231) לסגירת מפעלי בז"ן עד שנת 2029.
לפי הדו"ח, אירועי "מבצע עם כלביא", שבו ספגו מתקני בז"ן פגיעות ישירות, דווקא המחישו את חשיבותו של המתחם לעצמאות האנרגטית של ישראל. המבקר מזהיר כי סגירת המפעלים ללא מענה חלופי הולם עלולה לשתק תשתיות קריטיות ולהפקיר את המשק בשעת חירום.
חוק מ-1951 מול איום כטב"מים מ-2026
המבקר מותח ביקורת חריפה על כך שחוק ההתגוננות האזרחית לא עודכן משמעותית מאז שנות ה-50. הוא דורש לקדם באופן מיידי חוק לאסדרת משק הדלק בחירום, שיעניק למדינה סמכויות נרחבות:
ניהול מלאי חירום: הסדרת החזקת מלאי דלקים וגז בישול בפיקוח הדוק.
פיקוח על חברות פרטיות: מתן סמכויות למשרד האנרגיה לתת הוראות מחייבות לחברות דלק, זיקוק וחשמל פרטיות.
צי הברזל: הבטחת יכולתן של תחנות התדלוק לספק דלק לתחבורה גם תחת אש.
הדו"ח חושף חילוקי דעות פנימיים בין משרדי האנרגיה, הביטחון והאוצר בנוגע לרמת המלאים הנדרשת. המבקר דורש כי אם השרים לא יגיעו להסכמה, הנושא יובא להכרעה מיידית של ראש הממשלה. "לא ניתן להשאיר את שאלת מלאי החירום ללא החלטה מחייבת", נכתב בדו"ח.
בנוסף, המבקר דוחק במשרד האנרגיה וברשות הגז להבטיח את רציפות האספקה באמצעות גיוון מקורות ועידוד חיפושי גז חדשים, כדי למנוע תלות בצינור אספקה יחיד שעלול להיפגע בלחימה.
המבקר מצא בין היתר כי למרות שיש החלטת ממשלה לסגור את בזן, אין עדיין הסכם חתום מול החברה על מועד הפינוי והפיצויים. מצב זה משאיר את "תאריך היעד" (2032) כהמלצה לא מחייבת משפטית בשלב זה. הדוח מצביע על כך שמשרד האנרגיה (שחשש לביטחון האנרגטי) ומשרד האוצר (שחשש מהעלויות) בלמו יוזמות של המשרד להגנת הסביבה.
המלצת המבקר לממשלה היא לקבוע לוח זמנים ריאלי אך מחייב לסגירה, כדי שכלל המשק יוכל להיערך (מבחינת תשתיות דלק חלופיות).
בשנת 2022 קיבלה הממשלה החלטה לאמץ את המלצות ועדת המנכ"לים להפסקת הזיקוק בתוך עשור (עד 2032 בקירוב). המבקר בדק את יישום ההחלטה ומצא עיכובים בסטטוטוריקה: הליכי התכנון של "תמ"א 75" (התוכנית שהופכת את שטח בזן למגורים ותעסוקה) איטיים מדי.
עוד מעיר המבקר על היעדר חלופות. המבקר התריע כי לא ניתן לסגור את בזן לפני שיוקמו מתקני אחסון לדלקים ותזקיקים באתרים אחרים בארץ (כמו אשדוד או נמל חיפה), וכי כרגע יש פיגור בלוחות הזמנים להקמתם.
ההיבט הכלכלי והסביבתי
המבקר מדגיש כי ככל שתאריך הסגירה נותר מעורפל, נוצר נזק כפול: לציבור, המשך זיהום האוויר וסיכון בטיחותי מחומרים מסוכנים. לחברה (בזן), חוסר ודאות שמונע מהחברה להשקיע במתקני הפחתת זיהום חדשים (כי "ממילא סוגרים"), מה שעלול להוביל לעלייה בזיהום בשנות הפעילות האחרונות.
המלצות המבקר לסגירה: המבקר קרא להקמת גוף אחד שירכז את פינוי בזן, במקום שכל משרד ממשלתי יפעל בנפרד. כמו כן, לוודא שייבוא התזקיקים מוכן לפני שהשאלטר בבזן יורד.
קבוצת בזן מסרה בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום הוא לא פחות מ"פצצה" אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. המבקר קובע באופן נחרץ כי לאור הלקחים מהמציאות הביטחונית החדשה, על המדינה לבחון מחדש ובאופן מיידי את ההחלטה לסגור את מפעלי בזן. דו"ח המבקר מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום.
"הלקח מהאיום האיראני ברור: אירועי "מבצע עם כלביא", במסגרתו ספג מתחם בזן פגיעות ישירות של טילים בליסטיים מאיראן, הוכיחו כי הביטחון האנרגטי של ישראל נמצא תחת איום ממשי וישיר. במציאות שבה האויב מכוון אל לב התשתיות הלאומיות, עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא לא "פריבילגיה" - היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש. המבקר קובע במפורש כי הממשלה לא בחנה כיצד סגירת בזן תשתק תשתיות אנרגיה קריטיות אחרות, וכיצד היא תפקיר את הציבור הישראלי בידיו של יבואן גז בישול יחיד. בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטי, כל ניסיון להסתמך על יבוא בלבד הוא חוסר אחריות אסטרטגי המהמר על חייהם של אזרחי המדינה.
"קבוצת בזן קוראת לממשלה לאמץ את המלצת המבקר "לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה". לא ניתן להפקיד את הברז האנרגטי של צה"ל ושל בתי האב בישראל בידי גורמים זרים ואינטרסים משתנים. הגיע הזמן להפסיק להמר על הביטחון של כולנו. הגיע הזמן לבחור בעצמאות אנרגטית".