אלי גליקמן, מנכ"ל צים<br>קרדיט: פלאש 90
אלי גליקמן, מנכ"ל צים קרדיט: פלאש 90

רשות החברות הממשלתיות בוחנת בימים אלו שינוי רדיקלי במנגנון הפיקוח על חברת צים, שעיקרו החלפת "מניית הזהב" המיושנת, שנקבעה עם הפרטת החברה ב-2004, בצו אינטרסים חיוניים.

המהלך מגיע על רקע דיווחים על מגעים למכירת החברה וחשש גובר בממשלה מפני אובדן שליטה על נכס אסטרטגי ראשון במעלה.

בחינה של האירועים האחרונים העלתה כי מניית הזהב הנוכחית היא כלי מוגבל וחסר שיניים אל מול גופים בינלאומיים, במיוחד בכל הנוגע לאכיפת פעילות סדירה בנמלי ישראל בשעת חירום והכתבת לוחות זמנים לאספקה חיונית.

מכלי סמלי לכלי ביצועי

בעוד שמניית הזהב העניקה למדינה בעיקר יכולת ווטו על העברת שליטה, "צו אינטרסים חיוניים" הוא כלי רגולטורי אגרסיבי בהרבה. הוא מאפשר למדינה: להתערב באופן ישיר בניהול השוטף של החברה, למנות מנכ"ל מטעמה במקרה של פגיעה באינטרס ה לאומי, להבטיח רציפות תפקודית של שרשרת האספקה (האחראית ל-98% מהסחר בישראל).

נכון להיום, צים נסחרת בניו יורק לפי שווי של כ-2.6 מיליארד דולר. עם מעל ל-80% מהמניות המוחזקות בידי זרים וללא גרעין שליטה יציב, החברה נחשבת ל"יעד רגיש" שבו החלטות עסקיות בחו"ל עלולות להתנגש חזיתית עם צורכי הביטחון של ישראל.

החלת צו אינטרסים חיוניים עלולה "לצנן" רוכשים פוטנציאליים ולפגוע בשווי החברה, שכן היא מצמצמת משמעותית את חופש הפעולה הניהולי. עם זאת, עבור מדינת ישראל, צים היא מזמן לא רק עסק למקסום רווחים; היא עורק החיים של המשק, ובמלחמה האחרונה הדבר הוכח כהכרחי.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש